הצלה. פרק 10

25 4 0
                                    

נקודת מבט קלואי :
צריך לשכנע אותו לפגוש את אביו.
אי אפשר לגרום לו להישאר תקוע בעבר,  מה גם שאבא שלו דורש ממני ללמד אותו לרצוח.
איך בדיוק?
הילד מפחד מדם!!
אפילו כשרצחתי את האידיוט הוא פחד.
"פחדן" לחשתי וצחקקתי.
השתעלתי בכאב,  לפתע,  צלצול פלאפון.
"ש.. שלום? " אמרתי בקול חלוש.
"הילד שלי,  במחסן של בית הספר,  תצילי אותו. " אמר וניתק.
מה?...
הסתכלתי על המספר.
-052*******-
WTF?!
המנהיג מתקשר אליי?!
רגע,  הוא הזכיר משהו,  הילד שלו,  ברק..
מחסן של בית ספר?  להציל אותו?
אני לא מרגישה טוב.
"הצטננות קלה לא תחליש אותי! " אמרתי,  לקחתי ג'קט שחור ורצתי לבית הספר.
אבא שלי לא שאל שאלות,  אני מניחה שהוא יודע.
מחסן?  הגעתי רק השנה!  מאיפה לי לדעת איפה... רגעע!! הכנסתי יד לכיס.
מפה של בית הספר.  פיו..
"מחסן.. מחסן... מחסן... " מלמלתי וחיפשתי.
"יש לי את זה! " אמרתי ורצתי לכיוון המחסן.
שמעתי דיבורים.  אני רוצה להיכנס ברגע טוב.
"נתחיל מפצצה."אמר קול אחד.
שמעתי דברים זזים.
אני נכנסת בשלוש.
שלוש
שתיים
אחת
פתחתי את הדלת.  "תעצרו כאן ועכשיו! " צעקתי.
התקרבתי לילד אחד מהכיתה העפתי לו את הסיגרייה וכיביתי אותה.
"חחחח,  מה את רוצה? " אמר הילד שכיביתי לו את הסיגרייה.
לא עניתי.  הסתכלתי עליו והוצאתי אולר מהכיס.
"עוד מילה אחת... ואני מצלקת אתכם לכל החיים. " אמרתי
הם עזבו את ברק ויצאו מהמחסן.
רציתי אקשן, באסה.
"ברק..? " לחשתי לעברו.
"את המלאך שלי. " הוא מילמל בבכי.
הסמקתי,  הרמתי אותו ולחשתי "הכל יהיה בסדר.. "

*אני יודעת שזה פרק קצר... אני לא יודעת לכתוב ארוך למרות שניסיתי הרבה 😭,  סליחה. *

הבעיה הקטנה שלי. Where stories live. Discover now