נקודת מבט ברק ;
היום עבר חלק.
חזרתי הביתה לאחר הפגישה מאבי.
קלואי לא חזרה איתי לבית, למרות שממש לא רציתי ללכת לבד.
רציתי לחפור למישהו על כל הרגשות שלי בקשר לכך שאני עומד ללמוד לירות!
כמובן שהלכתי לישון מוקדם ממש, שמונה ועשרה אני כבר בחלום החמישי שלי.
כשהתעוררתי בבהלה כי חלמתי על כך שאני לא מצליח לירות למטרה כהרגלי הרגשתי משהו לידי...משהו חי...נושם...
קלואי?!
מה היא עושה פה?
איתי במיטה?!
קלואי כנראה שמה לב אליי ומלמלה "בוקר טוב ברק...תעיר אותי בעוד שעה ככה, נלמד לירות, הידד!..."
נראה שהיא רצתה לומר את זה ביותר אנרגיה, אבל היא הייתה עייפה מאוד.
יצאתי מהמיטה למקלחת, התקלחתי במחשבה שהיום אלמד לירות.
התארגנתי בזריזות והכנתי ארוחת בוקר לי ולקלואי המנמנמת בחדרי.
במיטתי.
עדיין לא מובן לי הקטע הזה.
למה פיניתי לה חדר אם היא ישנה במיטה שלי? איתי?!
אוי, הרגשה של טעות צפה כאן.
"בוקר טוב ברק~" אמרה שוב ושיפשפה את עינה השמאלית, שערה היה נראה כאילו הסתרקה מאה פעם, מהמם..
"תשבי, הכנתי לך פנקייק עם שוקולד." אמרתי בחיוך. הצחיק אותי לראות אותה עייפה.
"ברק-" אמרה ולקחה ביס מהפנקייק "היום אלמד אותך לירות!"
"אני כל כך חיכיתי לזה!" אמרתי בהתרגשות יתרה בולע חצי פנקייק בשניה.
"כדיי שתהיה ילד טוב, אם לא תהיה ילד טוב אני..."אמרה וחשבה מעט "אני ארביץ לך!" היא אמרה בגיחוך.
כן, זה הולך לקרות היום.
שום דבר רע לא יכול לקרות...נכון?
*סליחה!! שלקח זמן וסליחה שזה לא יצא ארוך כמו שאמרתי, אני מבטיחה שאת הפרק הבא אכתוב מהר ואעלה אותו בזמן הקרוב!~*
YOU ARE READING
הבעיה הקטנה שלי.
Aventura*מקום 3 ב Adventure, מעודכן לתאריך ה- 21.2.18 * "את חייבת להבין!! בעוד רגע הכל יחרב! " צעקתי היא לא הקשיבה והמשיכה להיכנס. "לעזאזל! " צעקתי אליה. אני חייב להגן עליה, חייב. "תזהרי!! " צעקתי. סיפור על שני נערים, ברק וקלואי, אשר עשו את טעות חייה...
