נקודת מבט קלואי:
"ברק... זה אבא שלך, אין לך ממה לפחד ממנו... " אמרתי ונאנחתי.
ברק היה נראה כאילו נועץ במשהו ואז הסתכל אליי והתחיל להסמיק.
הוא כל כך מתוק, הפרצוף הקטן והמעוות הזה...
עבודה.
לא באתי להתאהב, באתי לעבוד.
"ובכן..אני חושבת שתצטרכו להפגש שוב " אמרתי "אנחנו צריכים אנשים כמוך בצוות. "
" אנשים כמוני? צוות? " שאל ברק, הוא נראה מבולבל.
"אמרתי לך כבר... " לחשתי " למהפכה, בשביל להרוג פושעים גדולים "
"אני לא בטוח ש.. "
"אתה רוצה."
" אני רוצה"
"יופי באד בוי שלי" אמרתי וצחקקתי.
בהתחשב בכך שברק בבית חולים מכך שראה את אביו יקח לו יומים והוא ישתחרר.
וכך היה.
יומים לאחר מכן ברק היה בביתו.
"ברקי שלייי!! " אמרתי וקפצתי על המיטה שלו כשהוא ישן וגרמתי לכך שיתעורר.
"קלואי... כייפ לראות אותך, את רוצה שאכין אוכל או משהו? " שאל ברק והינהנתי " פיצה!!! " צחקקתי.
אני אוהבת להיות בקרבת ברק.
הוא מתוק כזה.. הפנים החמודות שלו... הפה היפיפה שלו- רגע מה?!
לא, אני לא. אני לאאאאא!!!
לא מאוהבת בכלל!
אופ, נמאס לי להתכחש.
יש מצב שאני אוהבת אותו...
" מוכן!! " צעק ברק מהמטבח לאחר חצי שעה.
ירדתי מהחדרו לפינת האוכל והתכוננתי להשמין, הוא הגיש את האוכל וישר התחלתי לזלול. הוא צחק.
" תגידי, רוצה לעבור לגור אצלי? " הוא שאל בפתאומיות.
"א-א-א-... " חשבתי, אני? לעבור? לגור? איתו?!?!
" כ-כן.. ב-בכייפ.. " אמרתי בלחשוש והוא סימן כשמע וחייך.
החיוך שלו כל כך מתוק.
"אני מזכירה לך.. " אמרתי בעודי אוכלת " היום. למפקדה. "
" האיי האיי קפטן" אמר בצחקוק ודחף את הפיצה לפיו.
ללא ספק התגעגעתי לבחור שהוא ככה.
YOU ARE READING
הבעיה הקטנה שלי.
Przygodowe*מקום 3 ב Adventure, מעודכן לתאריך ה- 21.2.18 * "את חייבת להבין!! בעוד רגע הכל יחרב! " צעקתי היא לא הקשיבה והמשיכה להיכנס. "לעזאזל! " צעקתי אליה. אני חייב להגן עליה, חייב. "תזהרי!! " צעקתי. סיפור על שני נערים, ברק וקלואי, אשר עשו את טעות חייה...
