פרק 3

581 41 5
                                    

"אני לא סובלת את הגורל שלי" הכריזה מרלינה כשעמדה מול המראה ודינה ריכסנה את שמלתה הנפוחה בגוון השמיים.
"אני בטוחה שההורים שלך בחרו לך את החתן הכי נפלא שרק יש על האדמות האלה" מחייכת דינה בקול חלומני.
מרלינה מסתובבת בחדות ומניחה את ידיה  על ידיה של המשרת האישית שלה.
"אני בטוחה גם לגבי זה שאת תמצאי את אושרך בקרוב" אומרת מרלינה בעיניים נוצצות.
דינה היא בחורה טובה, מגיע לה להיות מישהי חשובה יותר ממשרת של נסיכה מפונקת.
"תודה, הנסיכה" מסמיקה דינה, היא תמיד חשבה שמרלינה נסיכה טובה ותהיה גם מלכה הגונה ומתחשבת.

"את מוכנה?" שואלת המלכה טריסה את ביתה בחיוך, למרות שליבה מרגיש אחרת.
היא לא רוצה לשחרר את ביתה.
"דרך בטוחה ומוצלחת" מייחל לה וויליאם לפני שנושק לידה.
"תודה" עונה מרלינה בקול רועד ולוחש, משתדלת לא לפרוץ בבכי.
"את לא תפתרי ממני, אני אציק לך עוד הרבה" מחבק שון את אחותו, ומרלינה שרק רוצה להישאר בידיו לנצח.
הכרכרה נראת לה כה קרה, מפחידה, ומדכאת.
אם הייתה מסוגלת לשרוף עם מבט, הכרכרה הייתה עולה בלהבות.
"תבטיח שתבקר אותי לפחות פעמיים בשבוע" מבקשת מרלינה ואחיה הקטן מהנהן עדיין מחבק את אחותו הנמוכה ממנו, חולצתו המכופתרת סופגת את דמעותיה.
"תהיי זהירה, תשמרי על החוקים ועל עצמך" מנופף לה אביה, והיא מהנהנת בעצב.
"הוד מעלתך, יגיע הזמן לצאת לדרך" מודיע אחד השומרים שמלווים אותה.
היא מוחה את דמעותיה ומתכווצת בתוך המעיל הפרווה הלבן.
היא לא מביטה לאחור, יודעת שזה יסדוק את ליבה יותר ממה שהוא כבר.
היא תתגעגע, מאוד.מאוד.

לצידה יושבת דינה ומורחת על ציפורניה לק.
למרות שמרלינה ממש לא רוצה להשקיע בעצמה ובמראה שלה עבורו , מצידה לבוא אליו בשק.
ואם זה היה תלוי בה, היא בכלל לא הייתה בכרכרה הזאת, בדרך אל ארמונו.
"זהו" קוראת דינה, ומכניסה את המברשת לבקבוק המנצנץ.
"הוד מעלתך תרצי משהו נוסף?" מתעניינת דינה, רוצה לעשות למען מרלינה הכל בשביל להקל עליה.
מרלינה מנענעת את ראשה לשלילה, לא מסירה את מבטה מהחלון.
ראייתה ניעשת מטושטשת והיא מבינה שהיא שוב בוכה, זה כבר הרגל .
היא נושמת עמוק, משחזרת במוחה את הפרידה ממשפחתה.
את הגישה היחסית קרה של הוריה, את הרישמיות וקור הרוח של וויליאם ואת שון שהוא בנוגד לשאר הצליח לחזק אותה.
היא ללא ספק תצפה לביקורים שלו.
"נסיעתנו תארך שלוש שעות" מרלינה מהנהנת, ושוקעת בספה של הכרכרה וטובעת בים של מחשבות ועירעורים.

אז היוש
אני יודעת, פרק קצר. אבל עם משמעות גדולה.
אני מכניסה אתכם לעלילה מהר מאוד, זה בכוונה זז כל כך מהר.
אני בטוחה שאתם רוצים לדלג על הדיכאון של מרלינה.
בכל מקרה מקווה שנהנתם.
אני עובדת על הספר הזה כרגע לבד, לא יודעת אם אדיר תצטרף...
נתקלתי בבעיה קטנה...אני מרגישה שאני כותבת הכל עם שגיאות כתיב ויש לי תמיד התלבטויות איך כותבים מה, לא יודעת מה יש לי, אז סליחו לי עם יש כאן שגיאות כתיב.
פרקים יעלו קבוע בשבת, ואעלה מידי פעם באמצע השבוע.
תדירות העלות גבוה.
חפרתי! אוהבת אתכם⁦❤️⁩💜

זיוףWhere stories live. Discover now