זיוף

פרק 23

תזכורת: שמו האמיתי של היורש החמוד שלנו גבריאל, אחיו הגדול הבכור הנושא האמיתי של השם 'ג׳יימס' שמותיהם הוחלפו ברגע שאביהם בחר בגבריאל להיות היורש.

מסע לעבר.(לפני שבע שנים)

סילבר- בן 18
דארן- בן 15
ג׳יימס(הבן הבכור)-  בן 19
גבריאל (היורש המוכר לנו)-  בן 13
אליס- בת 10
טליה- בת 12

"תלחם כמו גבר!" צועק ג׳יימס על אחיו הקטן בזמן שמניף את חורבו.
רעש ההתנגשות של חרב בחרב, מתכת במתכת נשמע פעמים רבות כל כך היום שהתמזג כבר ונעשה רעש טבעי.
בידיוק כמו הרוח או גלים שמתנפצים על סלעים.
"ומה לדעתך אני עושה?" שאל גבריאל בשיניים חשוקות, הוא לא סובל את ההתנהגות המתנשאת של אחיו, לפעמים הוא כל כך נסחף ששוכח שמולו עומד אחיו בן רק השלוש עשרה.
"אם אתה חושב שיש לך זכות להגיב בכלל אתה יותר טיפש ועלוב משחשבתי" ג׳יימס משתמש במעט יותר כוח ומצליח להעיף מידו של גבריאל את החרב.
החרב מתעופפת וננעצת עמוק בקרקע ממש ליד רגלו של דארן שיושב בצל העץ וצופה בהם.
"ג׳יימס!תזהר! זה רק אימון זו לא באמת מלחמה. לך יהיו עוד אינספור אימונים ולי יש רק שתי רגליים!" צועק דארן ומתרומם, מנער את עצמו מהאדמה זוכה לקבל מבט זועף משחור השיער.
יד כבדה נחה על ראשו של הבלונדיני, עיניו הכחולות מצומצמות והוא מביט בכעס בג׳יימס שמעביר בגסות את אצבעותיו בשיערו.
"הפסד נוסף שלך גבריאל, כפי שזכור לי גם באימון הקודם הפסדת וגם קודם לכן... רגע, אז מתי ניצחת?... אף פעם" מחייך חיוך מבחיל הבכור לפני שעוזב את ראשו של הנמוך ממנו בשני ראשים אולי.
"פעם הבאה אני אנצח ואתה תבלע את הלשון שלך" אומר בביטחון גבריאל, מרוויח מבט מתנשא מאחיו.
"איך אתה מדבר? לא ייצא ממך שום דבר אז אולי באמת כדאי שתהיה בררני יותר בבחירת מילים ושמור את הלשון מאחורי השיניים. אף פעם אל תשכח מי אתה" יורק ג׳יימס וממשיך לשרוף במבטו את גבריאל שכל מה שעובר בראשו 'תמות,תמות,תמות'.
דארן מתקדם לעבר השניים.

"ג׳יימס תרגיע, הוא עדיין ילד עם מי אתה מתחרה? הוא סך הכל בן 13 אל תחסום לו את הדרכים כבר עכשיו" אומר דארן וכורך את ידו סביב כתפיו של הבלונדיני.

ג׳יימס אף פעם לא בוחר במילים הרכות, הוא מטיח הכל בבת אחת. מכה ישירה ללב.

"תפסיק להשתמש בגילאים כתירוץ לעובדה שהוא כישלון מוחלט. הוא לא ראוי להיות נסיך של אנדרנוס" צועק ג׳יימס, דארן עושה צעד לקראת שחור השיער שמתנשא מעליו בראש.
מפחיד לחשוב לאיזה גובה הוא יגיע כשיהפוך להיות מלך- עוד כמה שנים טובות, אם כבר בגיל תשע עשרה הוא מתנשא למטר תשעים.

"ג׳יימס, אל תחרוץ את גורלו. אתה צודק, הוא לא יודע נימוסים אך גם אתה לא רשאי לדבר אליו בצורה דומה לזו" אומר דארן, פניו מחמיצות כשהוא רואה שבעיניים הכחולות של הקטן כבר התקבצו דמעות שמוחזקות בכל החבלים בשביל למנוע את נפילתן.
"ומי אתה חושב שאתה דארן? המגשר? המלאך? מי?" ג׳יימס נועץ אצבע בחזהו של דארן, זוכה למבט זועם משתי עיניים זהובות שמתחפרות עמוק באפורות שלו.
ג׳יימס מסיט מבט, לא מעוניין להסתכל לתוך עיניו של דארן- לתוך המלכודת.
"אף אחד, אף אחד. כמו שהוא כרגע אף אחד אבל יבוא יום והוא יהיה זה שיירד עליך. ככה העולם עובד ג׳יימס, העולם הוא גלגל פעם אתה למעלה ופעם אחרת אתה בתחתית" אומר דארן, לפני שלוקח צעד אחורה ועם מבט מתנצל שואל את השאלה הבאה.
"טוב אז איפה טאקי?" חיוך מטפס לפניו החיוורות של ג׳יימס ואילו במורד פניו של גבריאל מתגלשות הדמעות.
"לא! אני לא אתן לו את טאקי! הוא יצלה אותו!" צווח גבריאל ותופס בידו של דארן שמרימה את הכלוב של התוכי שלו.
"דארן! לא!" גבריאל ממשיך להתעקש מנסה להתעלם מצחוקו המתהדהד של ג׳יימס.
"אני מצטער גבריאל אלה החוקים... אני אקנה לך תוכי חדש" בקול מתנצל אומר דארן, ממש כואב לו לצפות באחיו הקטן בוכה ונאבק בו בשביל להכריח אותו להניח את הכלוב בחזרה.
"לא רוצה! תחזיר לי אותו! טאקי!" צועק גבריאל וממשיך לנסות לקלף את אצבעותיו של דארן שנושאות את הכלוב אל השטן או בשמו השני ג׳יימס.