פרק 20

411 35 49
                                    

"את מוכנה להפסיק לבכות כמו חסרת יישע?זה מתחיל לשגע" ג׳יימס מעיר בעודו יושב מול שולחן העבודה שלו וחותם על מסמכים, שנראה שאין להם סוף.
המילים שלו פוגעות, היחס שלו מגעיל, הוא בעצמו פשוט דוחה.
אין לו כוח אפילו לעמיד פנים...
מתי היחסים בנינו הספיקו כל כך להדרדר?
יבבה נפלטת מפי והוא בכעס מתרומם מכסאו.
"לא הייתי מובן? תשתקי לפני שבאמת תיווצר לך סיבה לבכות! את לא מסכנה תפסיקי לטייל בעולם הרחמים העצמיים. אני לא הבעל הכי גרוע שיכל להיות, אחר במקומי היה אונס או תולה אותך. האופי שלי לא מתנה גדולה, אבל לא הנורא מכל.
וחוץ מזה, לא קלעתי אותך כאן את רשאית לעשות כל מה שעולה לראש הריק שלך! זו את שמחליטה לרבוץ כאן ולסעוד נזלת." הוא אומר את דבריו, מטיח את המילים לאוויר בזעם.
הוא צודק, יכל להיות יותר גרוע. אבל האם זה מנחם אותי?
במה בדיוק תעזור לי המחשבה שהכל היה יכול להיות נורא יותר?
זה יפתור את הבעיות שלי? לא.
זה ימלא את החלל הריק שבליבי?לא.
זה יחזיר לי את מי שאהבתי?לא.

הוא חוזר לשבת וממשיך בעינייניו.
"אתה אפילו לא מנסה להיות נחמד" אני יורה לאוויר, גיחוך נפלט מפיו.
" היה עוזר לך עם הייתי מוסיף אהובתי? מרלינה, אני הפלתי את דלי הנימוסים ואיפשרתי גם לך את חופש הביטוי" הוא אומר אבל קולו נשמע מרוחק, השיחה ומה שיש לי לומר בכלל לא מעניין אותו, הוא שקוע בעבודתו.
אני נשענת על גב המיטה העשוי ממוטי זהב ונאנחת, למה אני מנסה בכלל?

אולי כדאי שפשוט אשלים עם זה שהעתיד שלי הרוס.
אולי כדאי שאנסה לשכוח מהעבר ואנסה להתחבר עם ג׳יימס?
אנחנו חולקים חדר והערב גם מיטה, אולי כדאי שעכשיו אנסה להיות נחמדה ובערב אחשוף את עצמי החדשה בפניו?
התרוממתי מהמיטה והתקדמתי אליו, הוא ישב על כסא מרווח וקרא בריכוז רב את הכתוב בדיו.
"לא לזה התכוונתי כשאמרתי תמצאי תעסוקה חילופית לבכי" הוא הרים אלי מבט, עיניו התכולות הביטו בי במעט כעס, ברוגז.
למה מישהו כה רקוב מבפנים התברך בחיצוניות כה מושלמת?
הרגע החמאתי לג׳יימס? נחמד...
"על מה אתה חותם?" אני שואלת בסקרנות, הוא מצחקק מעט ואז עונה לי בקולו העמוק "לא ידעתי שאת כזאת חטטנית, אבל בגלל שזה קשור אליך אני אענה;אני חותם על הבטיחות שלך, שאני מסכים להיות נושא האשמה אם יקרה לך דבר מה, כמו כן שאת תירשי את מקומי ועוד כל מיני דברים פחות משמעותיים. עניתי על שאלתך? הי, מה קרה? מה זה הפרצוף המופתע הזה? מה הופתעת לגלות שאני לוקח על עצמי את האחריות אליך ? רואה? אני לא הגרוע מכל" הוא מגחך, ואני קופאת במקומי.
אני לא מאמינה שהוא באמת חותם על זה.
מה פתאום שאני ארש את כסא המלכות, למה לא אחד מאחיו ככה זה כעקרון מתנהל...
חוץ מזה למה הוא בכלל מעביר מחשבה שימות לפני?
אני לא מצליחה להבין את ג׳יימס ההתנהגות שלו משתנה כל יום, אבל היום הוא באמת הפתיע אותי. אבל אם להיזכר גם ביום שהייתי אמורה לשכב איתו הוא היה נחמד אלי ויום למחרת הוציא להורג את דינה.
אבל אולי אם אני אוותר על המזימה שלי לערב באמת היחסים בנינו השתנו, רק אולי.

זיוףWhere stories live. Discover now