ואז ראיתי ילד נראה בערך בגילי היה לו שיער בלונדיני עיניים כחולות כהות יפיפיות הבנות התחילו לצווח ואז אשלי אחת הבנות אמרה "אומיגדדד קורבין אני לא מאמינה אאעעע!!!" ובאותו הרגע הבנתי שזה אחד מחברי הלהקה וזיהיתי אותו מהשירים חייכתי אליו והיה לו מבט מבולבל הוא ניגש אליי ושאל "את לא שמחה לראות אותי?" ישר חשבתי שהוא איזה דיווה למה אני צריכה להתרגש כריסטי ראתה שאני קצת מתעצבנת טלפני שהספקתי לדבר היא אמרה"תסלח לה היא לא כלכך מכירה אותכם אנחנו גררנו אותה איתנו מהמופע שלה רצינו שתדעו את הקול שלה אחרי שראינו שפרסמתם על חיפוש כישרונות חדשים" קורבין ישר שינה את מבטו לשמח מופתע ופנה אליי "אני מתנצל כל-כך אני פשוט רגיל לתגובה אחרת שכבר חשבתי שאת כועסת עליי או משו" לא כלכך הבנתי למה הוא מתכוון אז שאלתי "למה שאכעס עלייך אתה בן אדם אין לי שום זכות לכעוס על מישהו שאני לא מכירה אישית" הוא חייך חיוך ענק ותפס אותי בחיבוק ולחש "סופסוף מישהי שיכולה להבין אותי" אחרי זה ישר חיבקתי חזרה והבנתי שהוא כל-כך מפחד לאכזב את המעריצים שהוא לא נותן לעצמו להיות הוא קורבין נתן לי מבט אחרון ופנה לשאר הבנות שצווחו ורצו חתימות ותמונות הסתכלתי על הבנות וחייכתי שיש להן משו שהן מחזיקות בו חזק שגורם להן אושר התיישבתי על הכיסא ואז הגיעו עוד ארבעה בנים יפים ואשלי כמעט התעלפה והבנות ישר הלכו אליהם והם חייכו ראיתי שהמתותל נועץ בי מבטים אבל התעלמתי לא רציתי להתייחס לזה כרגע התחלתי לחשוב על זה שאחר כך אצטרך לחזור לרחוב בתקווה שאשרוד את הלילה וחיוכי נפל קורבין כנראה שם לב ובא לשבת לידי ושאל "הכל בסדר? את נראת עצובה לפני שנייה חייכת מה קרה??" לא ידעתי שאני אגיד את המילים האלה עד שהן יצאו מפי "הכל לא בסדר אוקיי? זו טעות שאני פה במקום לעבוד זה יכול להשפיע לי על השבוע כל-כך" קורבין נתן לי מבט מבין כן כריסטי סיפרה קודם לבנים אמרתי לה שלא אכפת לי אבל לא רציתי רחמים אני שונאת את זה שחושבים שאני מסכנה "הכל יהיה בסדר אני מבטיח ואם לא אני אעזור לך בכל צורה אפשרית אני נשבע לך" הוא אמר גרם לי לחייך מהעובדה שמישהו אכפת הוא קם והולך לבנות ואני הסתכלתי על כולם וחייכתי הוצאתי את הטלפון שלי יש לי אייפון 6+ שאריאל ומאור קנו לי כדי שידעו שאני חייה ושאני קמה בבוקר או משו בסגנון הם פשוט יותר מידי מגוננים והתחלתי לחפש שירים להופעה הבאה שלי כשהמתולתל שאם אני לא טועה קוראים לא ג'ייק ניגש אליי "היי אני ג'ייק את בטח קסם מה קורה" הייתי מבולבלת וניסיתי להבין לאן הוא חותר אבל זרמתי "בסדר ואתה? כאילו חוץ מזה שנראה שעוד שנייה הן חוטפות אותך" הוא צחק וחשף חיוך גדול "כן אע אני צריך להיות יותר זהיר כשאני עם מלא מעריצות באותו החדר... אז את יודעת לנגן?" "אני יודעת קצת גיטרה אבל לא מבריק מי יודע מה אני בדרך כלל שרה" עניתי "שנייה אני חוזר אל תברחי לשום מקום" הוא חייך ורץ מהר למחוץ לחדר "לא שיש לי לאן בדיוק" מלמלתי אבל הוא כבר לא היה בטווח השמיעה שלי קמתי ממקומי ודיברתי עם הבנות עד שהרגשתי מישהו מחבק אותי מאחור וגורר אותי כשהסתובבתי ראיתי ילד יפיפה עם עינים כחולות מושלמות בערך בגילי מחייך חיוך מתנצל "מצטער אבל עם לא הייתי עושה את זה כנראה בחיים לא היית מדברת איתי חוץ מזה שנראה דיי אבודה בשיחה הזאת" הוא אמר חייכתי והתחלתי לצחוק "כנראה שאתה צודק אני מצטערת פשוט אני לא כלכך מכירה אותכם אבל אני בטוחה שאתה דניאל לפי התיאור של כריסטי" אמרתי והצבעתי עלייה "אני ולא אחר!" אמר עם חיוך וביטחון ושנינו התחלנו לצחוק ואז הוא נהפך לרציני "את באמת גרה ברחוב? סליחה עם זה נשמע קצת גס פשוט היה לי חבר שגר ברחוב וזה הסתיים לא טוב אני לו לא יודע אם הוא חיי יום אחד הוא פשוט נעלם" הוא אמר עם מבט עצוב ישר חיבקתי אותו חזק מה שהפתיע אותו וגם אותי "זה בסדר וכן אני גרה ברחוב אבל באזור טוב של העיר בדרך כלל אני ישנה במסעדות שעל החוף ככה שיש פחות סיכונים כאלו" אמרתי מסבירה עם מבט רגוע על פניי הוא חייך וראיתי שנרגע קצת המשדנו לדבר אבל אחת הבנות היותר ביצ'יות התפרצה לשיחה שלנו וחיבקה את דניאל סליחה נמרחה עליו היה לו מבט מיואש ואז ישר חייך והיא אמרה "דני בוא תצתלם איתנו אנחנו רוצות תמונה קבוצתית עם כולכם הוא הסתכל עליי והינהנתי לאישור שהוא יכול ללכת איתן ואז בגייק חזר לחדר עם גיטרה והניח אותה בצד בת אחרת קראה לו לתמונה הם הצתלמו רקדו ומה הבנות האלה לא עשו כדי להשאיר אותן בסביבה ניגשתי לאחד שאני יודעת שקוראים לו זאק ושאלתי אותו עוד כמה זמן המופע וקיוותי בליבי שיגידו עוד כמה דקות כדי שאוכל לברוח מפה כבר בלי שכריסטי או הבנים ישימו לב כי הרי היא הביאה אותי לפה בכוונה טובה אני לא רוצה שתרגיש רע שלא כיף לי והוא ענה לי "יש בערך עוד 4 שעות כי מעכבים את המופע בגלל בעיות הסאונד" היה לו חיוך שמח והמשיך " עכשיו יהיה לנו יותר זמן עם כולכן בלי שנקפח אף אחת!" הוא בן אדם טוב ישר ידעתי את זה הוא כל-כך אכפתי ורוצה שאף אחת לא תשאר לבד שזה כל-כך חמוד ממנו כי אף אחד לא מצפה שיתנהג מושלם אבל עדיין הוא מתנהג כמו מלאך קטן ואכפתי הסוכן שלהם נכנס לחדר לקרא להם לבוא איתו לכמה דקות והבטיח לבנות שהם יחזרו בקרוב היה שקט לכמה דקות ואז ליה אחת הבנות שאלה אותי"את יודעת לנגן אולי פשוט יש גיטרה ובטח ייקח להם קצת זמן אז חשבתי" היא התחילה להסתבך במשפט וחייכתי ואמרתי "אני לא טובה אבל אני מוכנה לנסות" היא חייכה וסימנה לי תודה עם העיניים לקחתי את הגיטרה והתיישבתי על אחת הספות שבמעגל בזמן שכל הבנות ממהרות לתפוס מקום כדי לצפות בהופעה הראשונה שלי התחלתי לנגן all of ma והתחלתי לשיר ראיתי שהבנות מהופנטות כשסיימתי הרגשתי שנועצים בי מאחור מבט בגב והבנות מסתירות משהו אבל אז אשלי ביקשה ממני לנגן את why dont we just של הבנים כבר ידעתי את הקצב והתחלתי לנגן ולשיר כשסיימתי שמעתי מחיאות כפיים והסתובבתי וראיתי את הבנים מהופנטים וישר נכנסתי לשוק הם שמעו אותי כל הזמן הזה?? אני זייפתי מלא בטח עשיתי לעצמי פדיחות החזרתי את מבטי קדימה הנחתי את הגיטרה ויצאתי מהר מהחדר לכיוון השירותים לא רוצה לשמוע אותם מתפוצצים מצחוק מהקול שלי נעלתי אחרי את השירותים ושטפתי פנים כששמעתי דפיקות חזקות על הדלת התעלמתי וחשבתי על דרך לצאת מפה וראיתי דלת צדדית יצאתי ממנה מהר וחזרתי לחדר לבנות כריסטי ואשלי ישר קפצו עליי ואמרו שהן דאגו לי ולה ברחתי ושהבנים נכנסו להיסטוריה אבל לא עניתי רק חיברתי אותו חזק יותר קיבלתי שיחה מאריאל ויצאתי למסדרון מקווה לא להתקל באחד מהבנים ועניתי לאריאל אני ואריאל זה כמו שתי בנות רכלניות הוא בטוח יתן לי כוחות לחזור ולהתמודד עם הבנים (א-אריאל ק-קסם
כ- "הלו?"
א-"מקורה? איך את? את מסתדרת?"
כרגיל אריאל יותר מידי מגונן חייכתי לעצמי
ק-"היה נהדר עד שהתקשרת"
א-"אאוץ' זה כאב, נו מי עיצבו אותך אני מכיר אותך כבר"
נאנחתי הוא באמת מכיר אותי טוב
ק-" לא עכשיו אני אספר לך כשאני אחזור טוב חיימי?"
א-"מתחנפת אה? טוב נדבר על זה כשתחזרי תשמרי על עצמך בחיי"
ק-" ביי"
ניתקתי והרגשתי את עצמי נופלת לרצפה כשמעליי דניאל לא משחרר מהחיבוק עד שהתחלתי להשתעל
_________________________________
אז מה דעתכם?? חשוב לי לציין שאני מתרגמת את הסיפור הזה מחברה שלי בניו יורק שפגשתי בהופעה ובגלל שהסיפורים שלהם בדרכך כלל בלי תוכן אני מכניסה אליו עוד למשל זה הפרק הזה היה אמור להיות רק מאתיים מילים ועכשיו הוא יותר מאלף אז לקחתי את הבסיס הוספתי לו עם יש משהו לא מובן אפשר לתקן אותי כי אני מפרסמת דרך הטלפון עד שלפטופ שלי יחזור מתיקון אז עם יש שגיאות אני מתנצלת
