3

188 6 3
                                    

הוא מיהר לרדת ממני "את משוגעת או משו??? הבהלת אותנו ממש חשבתי שקרה לך משהו!!"
גיחכתי למראה הנער ההיסטרי שממולי כששמעתי צעדים חזקים מתקרבים וראיתי את ג'ונה ג'ייק זאק וקורבין ממהרים לאזור שבו דניאל צעק כמו משוגע כשהבחינו בי מיהרו להתיישב על הרצפה איתנו ולמחוץ אותי בחיבוקים ולמלמל "תודה לאל" ו"חשבנו שקרה לך משהו" "למה ברחת??" ג''יק שאל כשניגש לחבק אותי אבל במקום לשחרר את אחיזתו ממני השעין אותי עליו כך שאשב עליו ולא אוכל לברוח ממנו
שתקתי לא הייתי מוכנה לענות להם אבל הם לא ויתרו "עשינו משהו לא בסדר הבנות אמרו לך משהו?" ג'ונה שאל אבל שתקתי ולא הזזתי את פניי מהריצפה לא מוכה לענות להם ולהרגיש אשמה שגרמתי להם לדאוג
קורבין תפס בידי ומשם אותי מג'ייק שנתן לא פרצוף של 'למה היה לי נוח'
קמנו מהרצפה והתרחקנו קצת ואז שאל "הלחצנו אותך נכון? ברור שהלחצנו את חשבת שאת מנגנת רק לבנות.." את המשך המשפט נשמע כאילו אמר לעצמו יישרתי אליו מבט "זה בסדר פשוט לא חשבתי שתהיה שם לא רציתי להדאיג אותכם אל תלחצו אם יקרה משהו אני ממילא עוד מעט הולכת עכשיו אחרי ששמעתי אותי שרה אין לכריסטי סיבה להשאיר אותי פה" אמרתי ומיהרתי לחזור לבנות לפניי שהספיק להגיב

כבר ציפתי שהבנות יעשו לי מבט או משו אבל הן התנהגו כרגיל והתחלנו לדבר על מוזיקה בכללי בזמן שניסיתי ללמוד את shape of you הבנים נכנסו עם מבט עצוב אבל הסתירו אותו והבנות ישר קפצו עליהם עם בקשות לתמונות בסוף הם החליטו לשבת כולנו בחצר ונשחק קצת עם כדור או משו לקחתי את התיק שלי הבאתי איתי את המחברת ציורים שלי ויצאתי עם כולם לחצר

נ.מ דניאל

 Why Dont We JUST?Where stories live. Discover now