הבנים הניחו אותי על הכיסא בזמן שמלא מעריצות צורחות להם להוריד אותי ולהעלות אותן "אולי עדיף שאני אלך זה לא כלכך חכם שאני איהיה פה" לחשתי לבנים "זה בסדר אני פה כדי לשמור עלייך" זאק אמר ורכן לעברי נותן לי נשיקה רכה על הלחי אני אשקר אם אני אגיד שלא הרגשתי משהו אליו הסמקתי בקטנה ואמרתי תודה בלב שהבנים לא הצליחו לראות בגלל שחשוך עדיין הנהנתי והוא הלך לעמוד עם הבנים במקום שלהם ההופעה התחילה והם התחילו לשיר ולרקוד בזמן שישבתי על הבמה בזמן שכל מיני מעריצות צועקות לי לרדת ולהסתלק מהחיים של הבנים ראיתי שהם שמעו אבל ניסו להתעלם אחרי חצי מההופעה קורבין ביקש שיעצרו את המוזיקה "למה אנחנו כל ההופעה צריכים לשמוע אתכן מציקות לה" זאק אמר והתקדם אלי היה לי מבט מופתע בחיים לא ראיתי אותו כך "היא חברה שלנו לכל דבר אין לכם שום זכות לדבר אליה כך" דניאל אמר ורצתי לחבק אותו ולקחתי את המיקרופון שלו "למה אתן לא מחבבות אותי אני כמו לידייה אנחנו הצד הנשי בחבורה לא עשיתי לכן כלום" אמרתי מבולבלת החזרתי לדניאל את המיקרופון וסימנתי לבנים שטסתי החוצה לפני שהספיקו להגיב סימנתי לשומר האישי שלי ויצאנו מהמתחם "וואו זה היה נוראי מצידן ומדהים מצידם" לידייה אמרה מתנשפת אחריי שרצה אחרינו החוצה "אני יודעת הם כאלה מתוקים למה המעריצים מנסים להעיף אותי בכוח" אמרתי מיואשת "בואי נחזור למלון לא נודיע לאף אחד נברח מהשומר שלך נזמין לעצמנו חדר ננתק טלפונים ונעשה מסיבה לשתינו" היא אמרה נחושה "וואו בדרך כלל זאת אני שמתנהגת ככה" אמרתי צוחקת "אף אחד לא יוריד מערכה של החברה הכי טובה שלי" היא הכריזה ורצנו מהר למונית בזמן שהשומר שלי עשה סיבוב להרחיק מעריצים שבאו אחריי ולא שם לב כיביתי את הטלפון שלי ונסענו למלון ממול לשלנו ולידייה הזמינה חדר בזמן שאני הלכתי למלון שלנו להביא לנו בגדים אנחנו אמורים להיות כאן בערך שבוע וחצי אז המזוודות שלנו לא ארוזות עדיין לקחתי לנו בגדים ויצאתי מהר רצה למלון השני ויולה לחדר ליידיה פתחה לי את הדלת מחייכת "זאת פעם ראשונה שאני עושה כזה דבר" היא אומרת נועלת את הדלת אחריי ואני סוגרת את החלונות והווילונות "זה הולך להיות כיף" סיכמתי משאירה חריץ קטן כדי שנראה מה קורה בחוץ "הם יכעסו נורא" אמרתי באשמה ללידיה "אל תדאגי הם יבינו שאת צריכה זמן לעצמך" אמרה מרגיעה אותי "חוץ מזה אנחנו לא כאלה רחוקות" צחקה מצביעה על החלון הסגור צחקתי איתה והלכתי להחליף לפיג'מה כשחזרתי לידייה כבר ישנה במיטה נכנסתי למיטה לידה מתכרבלת בשמיכות "לילה טוב" מילמלתי לה אבל היא לא יכלה לשמוע אותי כי היא כבר נרדמה הדלקתי את הטלפון שלי וראיתי שזאק מתקשר "הלו?" עניתי ישנונית "היא ענתה תסתמו" שמעתי אותו צועק "איפה אתן לאזעזל אני בא לקחת אותך אף אחד לא יודע איפה את אפילו לא השומר ראש את פשוט נעלמת!!!" אמר כועס ומודאג "אפשר לחכות עם זה לבוקר?" שאלתי "לא ברור שלא!" שמעתי את דניאל צועק "דני אני בסדר הכל טוב בנים לכו לישון נדבר אחכ דני תנשום עמוק אל תלחץ" אמרתי וניתקתי את הטלפון וכיביתי ישר חזרתי לשכב ונירדמתי
