תשמור עלי (boy×boy)

יום 10

התעוררתי עם ריי, וישר עלה לי חיוך. ראיתי שגם הוא התעורר.
"כמה זמן אתה בוהה בי?" שאלתי אותו.
"כמעט חצי שעה" הוא ענה בפשטות.
"חצי שעה?! למה לא קמת?" הייתי קצת בשוק, איך לא היה לו משעמם? אני בחיים לא הייתי שורד חצי שעה.
"לא רציתי להעיר אותך" וואו ריי.
"חצי שעה נשארת כדי לא להעיר אותי?" זה הגיוני. אז העדפת למות משעמום.
"אין לך עבודה או משהו?" הוא העיף עלי את הכרית וקמתי.
-
בזמן שלורי הייתה בבית הספר ומיה עדיין ישנה למעלה, אני וריי ישבנו ביחד אצלו בחדר והתכרבלנו.
"אפשר לשאול אותך שאלה?" ביקשתי ממנו.
"בטח בייבי" הוא חייך אלי וחיבק אותי חזק יותר איתו.
"למה לא התגייסת? אתה בן 19" הוא השתעל שיעול שהראה לי שהוא לא ציפה לזה. "עזוב לא משנה" מיד התחרטתי.
"לא אני- אני אספר לך" הוא בלע רוק והתחיל: "יש לי הפרעה דו-קוטבית. ורוב כיתה י'ב או שהייתי בהיי מטורף או שהייתי בדיכאון רציני- לא אכלתי, לא שתיתי, לא תקשרתי, נשארתי במיטה כל היום ולא עשיתי כלום. אמא שלי לא רצתה שלורי תראה אותי ככה, אז היא אמרה שאני מתבגר ושעדיף לא להפריע לפרטיות שלי, בגלל זה היא חושבת שאני לא אוהב אותה, פעם היינו ביחסים ממש טובים ואז הייתי מתנתק וחוזר כל כמה ימים" הרגשתי שקשה לו לספר לי את זה.
"אתה לא חייב לספר לי אם אתה לא רוצה" ליטפתי את ידו והסתכלתי לו בעיניים.
"אני רוצה. נתנו לי מרשם לכדורים אבל לא הייתי לוקח אותם. ככה אף פעם לא הגעתי לבית הספר, לא עשיתי בחינות והתעודה שלי פשוט הייתה ריקה לגמרי. כשהסתכלתי על זה החלטתי שאני עושה שינוי ושאני לא נותן לדו-קוטביות להרוס לי את החיים. אז הגשתי בקשה לעשות את כיתה י'ב עוד פעם, ועשיתי, קראתי באינטרנט על המחלה ועל דרכי טיפול, התחלתי לקחת את הכדורים שהייתי צריך ומצבי הנפשי השתפר. לפעמים אני עדיין בדיכאון או בהיי אבל עשיתי כל מה שיכולתי עד עכשיו, מפה אין לי יותר מדי מה לעשות. אבל אני גם ככה לא אתגייס, לא מגייסים אותי" הוא עצר כשהוא ראה שאני בוכה. הוא חיבק אותי חזק ונישק את שפתיי "אני בסדר" הוא אמר לי וזה כל מה שהוא היה צריך. נישקתי אותו בחזרה נשיקה עמוקה ואוהבת.
"אני גאה בך" אמרתי לו. "עברת כל כך הרבה ולא נכנעת. אני גאה בך ואני אוהב אותך" זהו אמרתי את זה. הוא הסתכל עלי במבט מעט מופתע ואז חייך.
"גם אני אוהב אותך" התיישבתי מעליו ונישקתי אותו נשיקה ארוכה, הרגשתי את ידיו מתחת לחולצתי מלטפות אותי ומקרבות אותי אליו, וזאת הייתה הרגשה מדהימה.
הוא שם את ידיו על אגני והעמיק את הנשיקה, ולא הרבה זמן אחרי התנתקתי, פשוט נגמר לי האוויר.
"אני הייתי הנשיקה הראשונה שלך?" הוא שאל בזמן ששנינו מתנשפים.
"כ-כן" שיט בטח הייתי גרוע.
"וואו זה פשוט בא לך בטבעיות, אתה מדהים" אז כנראה שלא הייתי כל כך גרוע.
בדיוק ברגע המיני הזה מיה נכנסה
"ריי ראית את ג'י..." לא נתתי לה לסיים את המשפט, מרוב בהלה קפצתי מריי ונפלתי על הרצפה. ושני היצורים הנחמדים האלה צחקו עלי.
"ג'ימי אני רעבה" היא אמרה אחרי שנרגעה מהצחוק ואני קמתי להכין לה.
היא יצאה מהחדר לכיוון המטבח ואני הסתובבתי אל ריי
"רוצה לבוא לאכול איתנו?" שאלתי אותו במתיקות.
"אולי אחר כך, יש לי עניינים לגמור" הוא צחקק ומיד הבנתי את הבדיחה הסוטה.
אני לא מאמין שזה הדליק אותו.
בזמן שאכלנו למטה שמעתי את ריי גונח את שמי, אוי ואבוי. לא ציפיתי לזה, קצת נחנקתי מהאוכל של עצמי, ואני חייב להודות שזה די הדליק אותי.
"ג'ימי, ריי קרא לך" מיה אמרה בתמימות החמודה שלה והתאפקתי לא למות מצחוק, איזה מתוקה היא.
ריי הגיע אלינו והתיישב איתנו כאילו זה לא קרא עכשיו ואני לחשתי לו בלי שמיה תשמע "היית חייב לגנוח כל כך חזק?" הוא צחק ואני הסמקתי, כי אני תמיד זה שמסמיק והלכתי להכין גם לו משהו לאכול.
-
השעה כבר אחת עשרה בלילה. ריי יצא לבלות עם חברים שלו באיזה בר לפני שעה, ואני נשארתי עם הבנות. לורי הלכה לישון אבל מיה נשארה איתי.
"רוצה לשחק משחק?" הצעתי לה והיא מיד קפצה.
"אפשר לעשות לך מייקאובר?" מיה שאלה בהתלהבות ואני בלעתי רוק. שיט למה הכנסתי את עצמי.
"פליז ג'ימי" מיה התחננה אלי ואני נאנחתי והסכמתי.
"בסדר. אבל בלי דברים שלא יורדים" הזהרתי אותה, והיא הנהנה בהתלהבות ורצה לחדר של לורי בשקט כדי לא להעיר אותה.
-
"אתה מאוד יפה ג'ימי" מיה אמרה כשהיא סיימה.
היא הביאה לי מראה, ואני נראה כמו ליצן! זה כל כך מוזר.
"וואו איזה יופי, כל הכבוד" חייכתי אליה ופנטזתי על להוריד את זה.
בדיוק עכשיו ריי חזר הביתה, שיכור מאוד. הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה אחת בלילה!
"מיה תעלי לישון" אמרתי לה והיא הנהנה ורצה לחדר.
מיד קמתי אל ריי ועזרתי לו להתיישב.
"מה עבר על הפרצוף שלך?" הוא שאל וכשהוא פתח את הפה יכולתי להריח את השתייה.
"מיה" עניתי תשובה קצרה וקולעת. "איך חזרת הביתה? אתה נהגת במצב הזה?" דאגתי לו, הוא היה גמור.
"מישהו הסיע אותי..." הוא נשען עלי.
"מישהו מהחברים שלך?" שאלתי בבילבול.
"אני... חושב שכן" הוא ענה בנימנום. ונמתח כדי לנשק אותי אבל התרחקתי ממנו, אני לא סובל טעם של אלכוהול.
"ריי אתה עייף. בוא נלך לישון" לחשתי לו ועזרתי לו לקום.
לקחתי אותו למיטה שלו וכיסיתי אותו בשמיכה. כשהתכוונתי לצאת מהחדר הוא ביקש ממני לבוא לישון לידו, אבל סירבתי, הוא שיכור.
יצאתי מהחדר והוא לחש לי בשקט "אני אוהב אותך" אבל שמעתי אותו, וזה חימם לי את הלב.
"גם אני אוהב אותך" לחשתי לו בחזרה ויצאתי מחויך מהחדר שלו.