תשמור עלי (boy×boy)

יום 13

התעוררתי בערך בעשר בבוקר והופתעתי לגלות שריי העיף את הבנות כדי שנוכל לבלות ביחד.
יצאתי לסלון, וכשריי ראה שהתעוררתי הוא קם אלי, תפס במותני, נישק אותי והלך למטבח להכין לי משהו לאכול.
ישבנו קצת בבית ואז ריי הציע שנלך להסתובב קצת. אני התלבשתי במהירות ויצאנו.
-
טיילנו בערך רבע שעה ואז התיישבנו בגינה ציבורית שראינו.
היא הייתה ריקה, היה רק בן אדם אחד עם כלב.
התיישבנו על ספסל מול האיש וכשראיתי את הכלב שלו ישר רצתי ללטף אותו. יש לי חולשה לכלבים.
ירדתי על הברכיים והסתכלתי על הבעלים.
"היי אפשר לל...טף" בלעתי רוק כשראיתי את האקס שלי מסתכל עלי וחיוך מרושע נמרח על פניו.
"היי ג'ימי" הוא אמר בטון ממזרי, וברגע שריי הבין שאנחנו מכירים הוא ישר נעמד והגיע אלינו.
"יש איזשהי בעיה?" ריי שאל בצורה מגוננת ועזר לי לקום.
"ומי אתה?" הוא שאל בחוצפה.
"אני חושב שאני זה שצריך לשאול את זה" ריי ענה וחיבק אותי אליו בצורה רכושנית.
"הבנתי. אני אסף, האקס של ג'ימי. אני מופתע שהוא לא סיפר לך עלי" שניהם הפנו את מבטיהם אלי ואני השפלתי את ראשי. ריי מייד הבין והמשיך לגונן עלי
"למה להתעסק בעבר? הקשר שלכם נגמר, עכשיו הוא אוהב אותי".
"ג'ימי אני אימצתי את הכלב בשביל להביא אותו לך" אסף התחיל לדבר אלי. "חבל שברחת מהבית ולא היה לך איך לטפל בו" הוא ניסה לגרום לי להרגיש אשם?
"איזה אפס" ריי התעצבן אבל החזקתי את ידו ולחצתי עליה כדי שיבין שזה לא מזיז לי ושהוא צריך להירגע.
"ריי בוא נלך" לחשתי לו. אבל אסף שמע
"חבל רק הגעתם!" הוא אמר בהתגרות ויכולתי להרגיש את ריי מתחמם.
לקחתי נשימה עמוקה וגררתי את ריי משם לפני שנסיים בבית חולים. עדיין היינו בגינה, לא רצינו שהוא יחשוב שהוא הצליח להבריח אותנו, אבל התיישבנו רחוק ממנו.
"מה זה היה הרגע?" ריי היה קצת מופתע.
"הוא היה האהבה הראשונה שלי, אבל הוא עזב אותי כשברחתי מהבית. אני יצאתי מהארון בשבילו והוא עזב אותי, אני נשארתי בלי כלום. אז אין לך סיבה להרגיש מאוים ממנו, אני אשתה אקונומיקה לפני שאני אחזור אליו" הסברתי לו והוא צחק מהדימוי של כמה שאני שונא אותו, ואז הוא חיבק אותי ונישק את ראשי. "סליחה שלא סיפרתי לך" התנצלתי.
"אתה לא צריך לבקש סליחה, התכוונתי למה שאמרתי. זה קרה בעבר, התקדמת הלאה, גם אני לא סיפרתי לך על האקסים שלי" יש בזה משהו.
-
אחרי שחזרנו הביתה ריי הלך לחדר שלו להחליף בגדים ואני התיישבתי בסלון ובדקתי את הטלפון שלי.
פתאום ראיתי הודעה מאסף, טוב שהוא נזכר בי.
-סיפרת לו נכון?
-עזוב אותי אסף
-אומייגאד לא סיפרת לו!
-די
-אתה צריך לספר לו, הוא גם ככה יפרד ממך כשהוא יגלה.
בדיוק כשסגרתי את השיחה ריי הגיע מאחורי ונשק לעורפי מיליון נשיקות רכות. יכול להיות שהוא ראה?
הוא קפץ מעל הספה ולקח את הטלפון מידי.
אוי ואבוי.
"אם מי אתה מדבר?" הוא שאל בצחוק. "אתה בוגד בי?" הוא 'נעלב'.
"לא בחיים לא!" צעקתי בהתגוננות והוא הפסיק לחייך והסתכל עלי במבט מצטער.
"אהוב שלי זה היה בצחוק. אני יודע שאתה לא תבגוד בי" הוא ליטף את פני ונישק אותי בעדינות.
אני מרגיש כל כך רע עם זה שאני משקר לו.
"ריי. אם היית מגלה שבן אדם מאוד יקר לך משקר לך, מה היית עושה?" שאלתי בצורה לא מחשידה.
"אממ... הייתי כועס, אבל בעיקר הייתי נפגע שהוא לא סומך עלי מספיק כדי לספר לי את זה" ריי אמר וכאב לי הלב, אני מרגיש כל כך זבל.
"אני... אני הולך להתקלח" גירדתי בעורפי והלכתי למקלחת, רציתי לשטוף ממני את רגשות האשמה.
-
כשיצאתי מהמקלחת ראיתי את ריי מחזיק את הטלפון שלי וקורא משהו, לא צריך להיות גאון בשביל להבין מה. התקרבתי אליו והוא הרים את מבטו אלי בשאלה. ידעתי שאני אצטרך לספר לו מתישהו.
"לי ולאסף יש עבר פלילי. היינו שודדים קיוסקים וחנויות קטנות. אחרי שהוא זרק אותי החלטתי שאני מפסיק לעשות את זה, ולגביו אני לא יודע. אבל בבקשה אל תיפרד ממני בגלל זה.." ביקשתי ממנו. לא, התחננתי אליו.
"למה שאני איפרד ממך בגלל דבר כזה?" הוא התקרב אלי והניח את ידו על ירכיי. "אני גאה בך שהפסקת, אבל אני מבקש שלא תסתיר ממני יותר כלום בסדר?" הוא העביר את היד לשיערי.
ואני הנהנתי מהר, כדי שהוא לא יתחרט.
"אם יש לך עוד משהו לומר, תגיד לי" ריי ביקש.
"אני אוהב אותך" הסתכלתי לו בעיניים ונישקתי אותו.
"גם אני אוהב אותך ג'ים" הוא אמר אחרי שהתנתקנו.
שאר היום היה רגיל, בצורה מפתיעה.
העובדה שיש לי עבר פלילי לא ממש הפריע לריי, הוא עד כדי כך אוהב אותי? מה שבטוח זה שבחיים לא הרגשתי ככה לאף אחד, גם לא לאסף, שהיה האהבה הראשונה שלי.