ישבתי במכונית לצד אבא שלי.
אנחנו בדרך למחנה הקיץ המטופש "הרקולס"
אני לא רוצה ללכת למחנה הזה, אבל כמובן שההורים שלי ובפרט אבא שלי יחשבו אחרת.
הכל התחיל בזה שהחלטתי לעשות מסיבה בבית ונשבר סט מפואר ומאוד מאוד יקר שניתן לנו ממנכ"ל של חברה ענקית. הם כמובן נזפו בי ולקחו לי את אחד מהמכוניות שלי ובתור נקמה על כך, לקחתי את המכונית היקרה ביותר של אבא שלי לשכונה מרוחקת ושילמתי לכמה נערים שישחיתו ויהרסו אותה, כשאבא שלי חזר באותו היום סיפרתי לו שנסעתי עם המכונית שלו וחבורת נערים תקפו אותי ולקחו את המכונית.
כמובן שהשקר הזה לא החזיק ליותר מ - 24 שעות וכשהוא גילה בעזרת קשריו במשטרה ובעירייה, שאני שילמתי לנערים האלה שהרסו לו את המכונית הוא היה מאוד כועס, כועס כמו שבחיים לא היה. הוא החרים לי את כל המכוניות ואסר עליי לארגן מסיבות וללכת אליהן.
וכמו תמיד,אמא שלי דיברה איתו ואמרה שהוא הגזים והם החליטו על דבר שהם חושבים שהוא פחות חמור אבל מביחנתי היה עדיף את העונש הקודם. וההחלטה שלהם הייתה לשלוח אותי למחנה המטופש הזה.
"אתה זוכר על מה דיברנו נכון?" אבא שאל.
"איך אני יכול לשכוח" סיננתי מבעד לשיניי.
"מה אמרת?" שאל והסתכל עם עיניו הכהות במבט חודר.
"כמובן אבא" עניתי לו. לא היה לי רצון או כוח לריב איתו אז החלטתי לשחק את תפקיד הילד הטוב, לפחות לבנתיים.
"יופי. יש רק דבר שאני צריך להגיד לך" אמר והמכונית נעצרה מול שערי המחנה.
"מנהל המחנה אמר לי שהשנה הזאת הולכים להיות בנוסף למדריכים גם ראשי קבוצה. ואתה הולך להיות אחד מהם.
אל תחשוב שאתה תוכל לעבוד עליי ולעשות שטויות המנהל מדווח לי כל צעד וצעד שקורה.
אני לא מצפה ממך לפחות." אמר
"אוקיי" אמרתי בשקט ויצאתי מהמכונית.
ראיתי שהרבה ילדים התכנסו באזור מסוים והלכתי אליהם. התחלתי לדבר איתם, התחברתי במיוחד לילד ששמו ליאו. קראו לנו לבוא לרחבה כי המדריכים רוצים לדבר,
כשהגענו לשם ראיתי את כל החניכים ושמתי לב שאני רואה מישהו מוכר, ניסיתי להיזכר מאיפה הוא מוכר לי... אהה נזכרתי זה נייל!
היינו חברים מאוד טובים עד המעבר לתיכון. בתיכון אני הפכתי ליותר פופולרי וטוב הוא העדיף במילים שלו 'לחיות עם הלוטרות בספארי מאשר להסתובב עם הכלבות שלך'
וזה היה הסדק הראשון בחברות שלנו.
נקודת השבירה הייתה מתי שאמרתי לנייל שאני והוא נילך ביחד לטייל, אבל ברגע האחרון נטשה, יזיזה-ידידה שלי באה אליי הביתה. מפה לשם יצא ששכחתי לעדכן את נייל והוא חיכה לי שעה וחצי בגשם. הוא שלח לי הודעה ואמר שאני חתיכת שקרן, מגעיל ועוד כמה מילים עסיסיות ועם כל מילה ומילה רגשות אשם, חרטה ובושה הלכו והתגברו. אני מכיר את נייל וידעתי שהוא לא סובל אנשים שמשקרים או אנשים שמבריזים ומאז אני והוא לא מתקשרים וזה לא משנה כמה ניסיתי להצטער על זה אחר כך.
YOU ARE READING
This camp Is a mistake | Larry
Fanfiction[הושלם] כשלואי נכנס דרך שערי מחנה הקיץ "הרקולס" הוא חשב שהוא הולך לבלות קיץ נעים ורגוע עם חברו ליאם וחברו הטוב נייל . מה שהוא לא ידע, שכך לא יהיה . הקיץ הזה יהיה מלא אתגרים והפתעות. במיוחד שהוא יכיר אותו , את הנער עם העיניים הירוקות וגומות החן הקט...
