אני והארי הלכנו אל החדר בו החניכים מחכים לנו להדרכה. הגברתי את קצב ההליכה שלי לקצב מהיר יותר כי השעה הייתה שמונה וחצי ואנחנו היינו צריכים להיות שם בשמונה, אבל דברים עיכבו אותנו ואנחנו מאחרים בחצי שעה. האיחור לא מפריע לי, מה שמפריע לי זה מה יגידו כשאני והארי ניכנס לחדר, חוץ מחברינו הקרובים אף אחד לא יודע שאנחנו זוג ואני בטוח שהארי לא יפספס הזדמנות שכל חניכי הקבוצה נמצאים ויספר לכולם.
בלי לשים לב כבר הגענו לפתח החדר, הארי החזיק בידו האחת את הקלסר ובו התוכניות לתחרות האחרונה ואת ידו השנייה שילב בידי ואני חיזקתי את שילוב ידינו. נכנסו שלובי ידיים אל חדר מלא חניכים מפטפטים שהשתתקו ברגע ובו שמו לב שנכנסנו.
"היי לכולם אנחנו מצטערים על האיחור, ללואי ולי היו דברים לטפל בהם, לפני שנתחיל יש לנו משהו להגיד לכם"הארי אמר ואני חייכתי במבוכה, הנה הרגע.
"אתם זוג" כל החניכים אמרו באדישות כאילו והם לא מופתעים. אני לעומתם כן הייתי מופתע, איך הם ידעו?
"מ~מה, איך, מ~מי?"מילמלתי בשוק מוחלט.
"אל תהיו מופתעים, אפילו היו הימורים עליכם והכל מציפור קטנה ואירית שלחשה לנו את זה" ליסה, אחת מהידידות הטובות לי במחנה אמרה. נייל הזה!
"אל תסתכל עליי זה לא אני, אני גם לא עשיתי חולצות, כוסות, מחזיקי מפתחות או את טבלת ההימורים שנמצאת מאחורי דלת החדר שלי"נייל אמר ולא ידעתי אם לכעוס או לצחוק.
"כוסות?חולצות? מתי היה לך זמן לעשות את זה?"שאלתי עדיין מנסה לעכל את כל מה שאמרו פה, כנראה החניכים רצו ואף והימרו על זה שנהיה זוג.
"היה לי מספיק זמן ואם אתם רוצים אחד מהדברים האלה אז אין כי הכל נמכר כבר"נייל אמר.
"לפחות אפשר לדעת מי ניצח בהימור שלו?"הארי פצה את פיו.
"זה מה שמעניין אותך? מי ניצח בהימורים? לא על זה שהיו הימורים או על חנות המזכרות שנייל פתח?"התפרצתי עליו, עייני הסתנורו פתאום מאור של מצלמה וראיתי את נייל שמצלם תמונות שלנו.
"מה אתה עושה עכשיו נייל"שאלתי באנחה.
"לוקח תמונות של הריב הראשון בפומבי שלכם, הדבר הזה יהיה להיט!"נייל אמר, אני לקחתי את המצלמה ומחקתי את התמונות שהוא צילם חוץ מאחת.
"השארתי לך אחת טובה אבל אל תעשה מזה עוד דברים כאלה"אמרתי ונייל הנהןוידעתי שמה שאמרתי לו נכנס מאוזן אחת ויצא באותה מהירות מהאוזן השנייה.
"אני מצטער לו"הארי לחש באוזני, הסתכלתי על החניכים שחלקם פשוט בהו בי ובהארי
ולאחרים לא היה אכפת.
"אל תצטער גם אותי זה מסקרן, פשוט ידעתי שנייל ירצה לצלם תמונות שלנו שאנחנו 'בריב' אז נתתי לו את זה, הוא כזה ילד קטן לפעמים"אמרתי לו בשקט והסתכלתי על נייל שהתלהב מהתמונה האחרונה. הארי חייך ונתן לי נשיקה בלחי, נייל כמו שציפיתי לא התכוונן לרגע כזה לחמוק מעדשת מצלמתו וצילם את נשיקת הלחי הקטנה והלא מספקת שהארי נתן לי.
YOU ARE READING
This camp Is a mistake | Larry
Fanfiction[הושלם] כשלואי נכנס דרך שערי מחנה הקיץ "הרקולס" הוא חשב שהוא הולך לבלות קיץ נעים ורגוע עם חברו ליאם וחברו הטוב נייל . מה שהוא לא ידע, שכך לא יהיה . הקיץ הזה יהיה מלא אתגרים והפתעות. במיוחד שהוא יכיר אותו , את הנער עם העיניים הירוקות וגומות החן הקט...
