"מה זה איפה אני?"שאלתי את עצמי וסרקתי את החדר עם עיניי. ניסיתי לקרוא למישהו, אך הצליל היחידי שהוצאתי היה צליל של חיה גוססת. ראיתי שהדלת יחסית קרובה למיטה, כך אם אני אצליח לעמוד אוכל להגיע לדלת.
כמובן שהתוכנית הגאונית שלי נכשלה, רגלי קרסו וגופי נפל על הרצפה בקול חבטה. כעבור כמה שניות הדלת נפתחה אך לא יכולתי לראות מי נכנס.
"לואי מה אתה עושה מחוץ למיטה, אתה מאוד חלש אסור לך לקום" אישה שזהיתי כרופאת המחנה אמרה לי והשכיבה אותי חזרה על המיטה. היא הביאה לי כוס מים ושתיתי את כולה.
"את יודעת למה אני פה?" שאלתי אותה.
"יש לך מזל גדול איש צעיר. הכדור אינו חדר לגופך אלא עשה שריטה טיפה עמוקה" אמרה ובדקה אם הכל בסדר עם המכשירים שלי.
"איך זה שאני לא זוכר את זה?"שאלתי וניסיתי להיזכר במשהו, אך כל ניסינותיי הובילו לכאבי ראש וזכרונות מעורפלים.
"חומר ההרדמה עדיין משפיע עלייך כנראה, עד מחר בבוקר ההשפעה תחלוף והזכרונות שלך ישובו"אמרה.
"חומר הרדמה?"
"כן. היינו צריכים להרדים אותך בשביל לתפור לך את השריטה שהכדור עשה" אמרה והתחילה ללכת לכיוון היציאה מהחדר.
"רגע חכי! אתה יודעת אם משהו בא לבקר אותי?" שאלתי.
"כן יש פה כמה ילדים בחוץ, הם הלכו לקנות קפה. שהם יחזרו אני אגיד להם שהתעוררת אני בטוחה שהם ישמחו" אמרה ועם זאת יצאה מחדר והשאירה אותי ואת מחשבותיי בחדר.
כעבור זמן לא ידוע של בהייה בקיר הייתה דפיקה בדלת ואחריה נכנס הארי אל החדר, הוא חיבק אותי בעדינות כאילו והייתי בובת חרסינה עדינה.
"אתה לא מבין כמה דאגתי לך לו" אמר וישב על כיסא ליד המיטה שלי.
"הארי?"הוא הימהם " אתה יכול לספר לי מה בדיוק קרה כי אני לא זוכר"שאלתי.
"הייתה תחרות של הקבוצות, את זה אתה זוכר?" שאל.
"כן. אני זוכר הכל עד לקטע בו הנפתי את הדגל"אמרתי והוא הינהן בתגובה.
"אז אני אספר לך מה קרה טיפה לפני. אני וזאין הצלחנו לגלות מי האיש שאיים עלינו. ניסינו להגיד לך לברוח, אבל כנראה זה היה מאוחר מידי והאיש הזה ירה בך כדור אחד. מיד אחרי זה אתה התעלפת, בהתחלה חשבנו שזה בגלל שהוא פגע לך באיבר חיוני ,אבל זה היה מהבהלה. אני קלטתי את הבן אדם שירה ולקחתי אותו למקום סודי עד שהמשטרה באה וטיפלה בו. בזמן שאני טיפלתי בו ליאם היה אחראי עלייך, הוא רצה לקחת אותך לבית חולים ,אבל בית החולים הכי קרוב לפה הוא במרחק של שעה וחצי נסיעה ולא רצינו שתאבד עוד דם אז הוא לקח אותך לפה. למזלנו הכדור לא נכנס לתוך הגוף שלך כך שלא היית צריך ניתוח מסובך רק תפירה של החתך וזהו"הארי אמר, הסתכל בעייני הדומעות ואסף אותי לחיבוק.
YOU ARE READING
This camp Is a mistake | Larry
Fanfiction[הושלם] כשלואי נכנס דרך שערי מחנה הקיץ "הרקולס" הוא חשב שהוא הולך לבלות קיץ נעים ורגוע עם חברו ליאם וחברו הטוב נייל . מה שהוא לא ידע, שכך לא יהיה . הקיץ הזה יהיה מלא אתגרים והפתעות. במיוחד שהוא יכיר אותו , את הנער עם העיניים הירוקות וגומות החן הקט...
