פרק 4
תהנוו :)
-
הספסל שישבתי עליו קר. הגב שלי קפא בזמן שעישנתי אבל באמת יכולתי לתת לזה פחות מזין.
זה מה שעישון עושה לי.
זה גורם לי להיות לא אכפתי.
אבל פתאום נהיה לי אכפת כשראיתי את הטינופת המזוינת ג'ק הולך לעברי.
"היי" הוא אמר
"תסתלק"
"קדימה, לוק. עברו 7 חודשים"
"זה לא פאקינג מספיק זמן" שרקתי בבוז.
"אתה עדיין מקלל, הא?" הוא ישב. המשכתי לעשן, גומר את הסיגריה השלישית שלי להיום.
"אמרתי שאני מצטער" הוא התחיל.
"אל תנסה אפילו. אתה טינופת"
"מה זה טינופת לעזאזל?"
גלגלתי את עיניי "לשאול את זה גורם לך להיות אפילו יותר טינופת"
"אתה רוצה שאני אעזוב? אוקי, אבל תן לי את המספר שלך"
"אתה חרא אם אתה חושב שאני הולך לתת לך את המספר שלי"
הוא הוציא עט ותפס ביד שלי, כותב את המספר שלו.
"הנה, תתקשר אליי" הוא אמר לפני שעזב.
בהיתי במספר שעל היד שלי לזמן. זרקתי את הסיגריה שלי ועזבתי את הספסל. אשטון בטח דואג. אז אני אלך הביתה.
-
אני ממש אוהבת את הפרק הבא אני אעלה אותו מחר
ביי :)
YOU ARE READING
Fade // Lashton (Hebrew)
Fanfiction״מה שדועך חייב לחזור״ הזכויות שמורות ל @bipolarality