Fade // Lashton (Hebrew)

29

"כן בסדר, אני אגיד לו. אתם בסדר? בסדר. תשארו בטוחים. ביי"

קאלום ניתק את השיחה עם מייקל ושכב על המיטה לרוחב. כעסתי ודחפתי אותו עם הרגליים.

"שלי" יבבתי בצחוק. הימים האחרונים היו איטיים. אובחנתי עם דיכאון חמור ודיכאון דו קוטבי קטן. הם נתנו לי כמה תרופות שבאמת לקחתי כי קאלום עשה איתי עסקה.

אם אני אהיה בסדר, אני אוכל לדבר עם אשטון.

קאלום הביא את הלפטופ- מה שגרם לריב ענק עם האחיות אבל הוא אמר להם שזה רק לסרטים, הם הסכימו- וצפינו בנטפיליקס ועוד כמה סרטים אחרים שהוא הביא.

עכשיו, sleeping beauty היה מופעל אבל הייתי יותר מדי ממוקד בשיחת הטלפון של קאלום.

הוא ישב ובא ליידי מתיישב על המיטה. "איך הם?" שאלתי כשקאלום כמעט נרדם.

"הם בסדר. אשטון כבר הרבה יותר טוב מה שמייקל אמר. אני חושב שההפסקה הייתה רעיון טוב." הוא אמר לי

"אני מתגעגע אליו הסיבה היחידה שאני טוב יותר" אמרתי בשקט, שוכב בחזרה.

"אני יודע. אבל זה טוב. אתה משתמש בו כדי להשתפר. הוא נותן לך תקווה."

"כי אני אוהב אותו"

"כי אתה אוהב אותו"

"קאל, אתה חושב שהוא אוהב אותי?" נאנחתי בשקט, מביט בקאלום.

"אני לא יודע" קאלום אמר בזעף "אתה יכול לשאול אותו מחר"

"מחר?" שאלתי, מקמט את הגבות. פתאום הוא חייך והנהן

"אתה מדבר איתו מחר"