[ג'ק זה רק השם של הדמות. הבן אדם ש'משחק' אותו בפאנפיק הוא בראדלי סימפסון (פאקינג שלי)]
-
אשטון היקר,
אני מתגעגע אלייך. אני לא יכול לראות אותך כי קאלום לא רוצה שאני אשתגע שוב. עברו כבר 3 ימים. לא שתיתי מאז הלילה הראשון ולא דיברתי לג'ק. בשבילך.
קאלום ניזה להפסיק את העישון שלי אבל זה קשה. במיוחד בלי סיבה להפסיק. אתה הסיבה, אש. אני מתעורר כדי שאני אוכל להפסיק בשבילך.
חיים עצובים.
לוק
-
"אתה צריך לאכול משהו" מייקל אמר לי. הנדתי בראשי.
"אני בסדר".
"לא אכלת מאז אתמול"
"אני בסדר".
"לוק, פשוט בבקשה, לך תקח משהו לאכול אני אלך איתך" הוא כמעט התחנן.
עמדתי והתחלתי ללכת, משלב את זרועותיי מעל החזה שלי.
"מצטער שניסיתי להרוג אותך"
"זה בסדר" מלמלתי. "זה מגיע לי בכל מקרה. אני קוץ בתחת." הוא נחר על זה.
"כן, אתה כן. אבל עמוק בפנים, אני מתעצבן רק בגלל שאני דואג לך כל כך. אתה כמו אח שלי, לוק" הוא אמר לי.
"מייקל" נאנחתי "לדאוג לי אף פעם לא נגמר בטוב לאף אחד. תסתכל על אשטון"
"תקשיב, אתה צודק, אנחנו לא יכולים לעשות כלום בנוגע לאשטון. אבל אתה יכול לקבל עזרה" הוא אמר בשקט ומשך אותי לחיבוק. זה הקרוב ביותר שעשינו בחודשים האחרונים.
"איך?" לחשתי, מחבק בחזרה ודמעות עולות. "אני רק רוצה שאשטון יתעורר. פעם ראשונה, אני לא רוצה שהוא ישן"
"שתיכם הולכים להיות בסדר. אתם אוהבים אחד את השני"
שיחררתי עם עיניים רחבות "מה? למה אתה מתכוון?"
"זה טיפה שקוף" מייקל הסביר. "הוא נראה ממש שמח איתך. אתה שבור כשהוא לא בסביבה. אתם ישנים ביחד. אתם התנשקתם"
"אבל אני לא מרגיש כלום אליו. אני לא מרגיש כלום" התחלתי למחות.
מייקל חייך בעצב ואמר "אנחנו חייבים להחזיר את הרגש שלך. עכשיו תן לי את החבילה שלך."
בחוסר רצון, הוצאתי אותה מהכיס ונתתי לו אותה.
אני עושה את זה בשביל אשטון.
-
מייקייייייייייייי
YOU ARE READING
Fade // Lashton (Hebrew)
Fanfiction״מה שדועך חייב לחזור״ הזכויות שמורות ל @bipolarality