Liar nerd // Harry-Marcel [Book 1]

chapter 2

הבוקר הגיע. מחר אין לימודים, סוף שבוע.  איימי כמו כל בוקר באה להעיר אותי, אין לי טלפון שאני יכולה לשים לי שעון מעורר.
קמתי מהמיטה, עושה את כל הארגונים של הבוקר. וכשסיימתי אותם, נשאר לי זמן לשתות ולאכול משהו. כמו כל בוקר תמיד מחכה לי משהו על השולחן בבוקר. איימי שותה את הקפה שלה ומדברת בטלפון עם אוליבר. נופפתי לה לשלום לפני שעזבתי והיא נופפה לי בחזרה. לא רציתי להפריע לשיחה שלה עם אוליבר.

היא ואוליבר חברים כבר שנתיים בערך. כשהכרתי אותו בהתחלה חשבתי שהוא טיפוס של 'לוקח בחורה ללילה ואז זורק' ולא רציתי את זה בשביל איימי אז דיברתי איתה והיא אמרה לי שאני טועה. רבנו בגלל זה האמת, אבל כשראיתי שהוא באמת היה רציני לגביה התנצלתי בפנייה והשלמנו.  מאז החלטתי שאני לא מתערבת לה עם חברים שלה. אבל היא ואוליבר הצליחו להחזיק מעמד ולפי איך שהוא מסתכל עלייה והיא עליו לא נראה לי שהם ייפרדו בקרוב, או בכלל. רואים שהם אוהבים אחד את השני.

התקדמתי אל תחנת האוטובוס. וכשהוא הגיע, עליתי אחרונה כדי שלא יגידו לי שוב: שמנה תלכי יותר מהר או משהו כזה.

חיפשתי את מרסל באחד המושבים וגם חטפתי כמה מבטים מלאי שנאה וגועל מילדים שהיו בהסעה.  אני עד כדי כך נוראית? באמת עד כדי כך?

באותו רגע התחשק לי לבכות, לבכות ולשחרר את הכל. יש כאלה שהיו פוגעים בעצמם, לי יש מודעות עצמית חזקה ואני מבינה שזה שאני יכאיב לעצמי לא יעזור לי. הוא יוסיף לכאב הנפשי והפיזי שיש לי מהילדים הרעים. אני בחיים לא אעשה את זה, לא משנה עד כמה רחוק הילדים המגעילים יגיעו אני בחיים לא יפגע בעצמי.
מצאתי את מרסל והתיישבתי לידו הוא הביט בי וחייך כמו תמיד. חיוך קטן שאומר לי שהוא שמח לראות אותי. מרסל תמיד משמח אותי. אני אוהבת אותו כל כך שאני מפחדת לאבד אותו ולא יישאר לי אף אחד - ואני אשאר בלי תקווה בחיים. למצוא עוד מישהו שיאהב אותי כמו שמרסל אוהב אותי כרגע. אני יגיד את האמת, אני רואה אותי ואת מרסל ביחד להרבה מאוד זמן. הרבה מאוד.

מרסל בירך אותי בשלום וגם אני. את שאר הנסיעה העברנו בשתיקה. הדבר היחיד ששמענו היה הצעקות של דילן וכמה חברים שלו. גם מיילי, החברה הכי טובה שלי נמצאת בהסעה הזאת.  היא תמיד יושבת מאחור עם כל האידיוטים. מיילי פופולארית, אני לפעמים מקנאה בה.
היא יפה, היא מצחיקה, כל בן כמעט רוצה אותה, היא תמיד מחייכת ומפזרת שמחה בכל מקום שהיא נמצאת בו, היא תמיד יודעת איך לגרום לבן אדם לצחוק. היא בהחלט מישהי שכל אחד היה רוצה, אבל למיילי היו כמה אידיוטים בחיים. והיא ממש לא רוצה להיות חברה של עוד אחד כזה.
אנחנו בקושי מדברות בבית ספר אבל זה כי הכרחתי אותה. הכרחתי אותה לא לדבר איתי. אני לא רוצה להרוס לה את כל מה שהיא השיגה. זה מגיע לה, היא בן אדם טוב. היא באה לישון אצלי מחר, כמעט כל סוף שבוע אנחנו עושות לילה בנות. אנחנו מדברות, צוחקות, פורקות הכל אחת בפני השנייה ועוזרות ומעודדות. מיילי היא חברה טובה. אני שמחה שהיא החברה הכי טובה שלי. כל החברות שלה הן צבועות, אחת יותר גרועה מהשנייה.
אני ומיילי הכרנו כשהיא עברה לאזור, שזה היה כשאני הייתי בת 13 והיא הייתה בת 12. כבר אז התחברנו אחת לשנייה וגם איימי התחברה לאחותה ולהוריה. איימי אוהבת את מיילי קצת יותר ממרסל.