Liar nerd // Harry-Marcel [Book 1]

Chapter 23

הוא הוריד את הג'קט שלי וזרק אותו על הקרקע נוגע בי באגרסיביות, הוא תפס במכנס שלי והוריד אותו במשיכה חזקה, נשארתי בתחתונים שלי. ידו עברה על המפשעה שלי כנגד בד התחתונים ואני פערתי את עיניי וצרחתי יותר חזק אבל שמעו את זה במעומם כי ידו של איידן הייתה עדיין על פי וניסיתי להכות אותם אבל זאק הידק אחיזתו בזרועות שלי והצמיד אותי יותר חזק כנגד הקיר.

ידו של איידן עלתה למעלה שוב אל מתחת לחולצה שלי וחפנה את שדי בידו בעוד שהוא מנשק את צווארי, מוצץ ונושך קלות. זה לא הרגיש טוב בכלל זה היה נורא, הרגשתי כאילו בכיתי נהר.

"הכל יהיה בסדר אביי, זה יגמר בקרוב" איידן אמר ברשעות והביט אל תוך עיניי האדומות. אני צרחתי שוב יותר חזק כשהוא קרע את החולצה שלי, בקושי שמעו את הצעקות שלי, הוא הסתכל על גופי ברעבתנות והעביר את ידו על כל חלק בגופי ואני לא מפסיקה לבכות ולצעוק.

כמעט התייאשתי מלצעוק, בכל זאת לא שומעים את זה כי היד שלו על הפה שלי.  רגע לפני שאיבדתי תקווה שמעתי קול שלא חשבתי שאני אשמח כל כך לשמוע.

"מה קורה שם?!" קולו של הארי ונייל נשמע. צרחתי את שמו של הארי כדי שיתקרב יותר ואיידן לחש לי לסתום את הפה ולהיות בשקט, לא הקשבתי לו והוא תפס בירך הפנימית שלי ולחץ עלייה בחוזקה שגרמה לי לעצום את עיניי בחוזקה אבל לא אכפת לי כמה זה כאב המשכתי לצעוק.

לאחר כמה שניות שהרגישו בשבילי כמו נצח מתוך החשכה הופיעו שני דמויות שאני לא חשבתי שאשמח לראות כמו ששמחתי ככה כרגע. הארי ונייל פערו את עיניהם למראה שהם ראו ולא עברה שנייה לפני שהארי הרחיק את איידן ממני ונייל את זאק והם התחילו להכות אותם בעוד שאני מתייפחת ובוכה.

איידן וזאק פרפרו על הקרקע לאחר שהחטיפו להם מכות רצח "אביגיל.." הארי לחש הבטתי בנייל ואז בהארי ורצתי אליו וחיבקתי אותו חזק, בוכה ומתייפחת בחזה שלו והוא חיבק אותי חזק. לא היה לי אכפת שהייתי בהלבשה תחתונה מולו ומול נייל, הם ראו אותי בבגד ים וגם הם הצילו אותי מלהיאנס עכשיו.

"אתה צדקת הארי" התייפחתי בחזה שלו והידקתי את החיבוק ואז גם הוא "הוא לא אמין"

 לאחר כמה דקות התנתקתי מהארי ואז הוא הרים את המכנס שלי והג'קט שלי מהקרקע והביא לי אותם הודיתי לו ושמתי את המכנס ואז את הג'קט והצמדתי אותו לגופי.

"ת-תודה על זה" אמרתי בעוד ששלושתנו התרחקנו משם "העיקר שאת בסדר" שניהם אמרו פה אחד.

"אל תספרו על זה לאף אחד, אוקי?" ביקשתי ושניהם הנהנו. השפלתי את מבטי בעוד שהארי פתח את דלת הרכב של המושב האחורי ואני נכנסתי פנימה, לאחר מכן נייל נכנס למושב הנהג והארי לידו. נייל התניע את הרכב והתחיל לנסוע אל הבית שלי.