מבטיחה לכם שבקרוב הקיטשיות תעלם!
נ"מ טיי
אני ממצמצת בעייני כמה פעמים, מתעוררת בפיהוק קולני ומעלה מבט אל כריס שעוד ישן. זה מעלה לי חיוך, הוא פשוט מהמם בשנתו.
אני מביטה בו זמן מה, מלטפת עם אצבעותיי את חזהו. אני לא הולכת להפריע לו לישון. אני זזה קצת בכדי לקחת את הטלפון שלי, בכל זאת עוד לא קבענו לא שעה ולא מקום לפגישה עם אלכס. אני מנסה להדליק אותי שוב ושוב לשווא. לעזאזל. אני פאקינג לא מאמינה ששכחתי להטעין. מה אני עושה עכשיו?
זה סיכון, אבל מבטי ישר נודד אל הטלפון שלו. אני לא אחטט, רק אמצא את המספר של אלכס, אתקשר ואניח אותו כאילו כלום. אני פותחת את הטלפון שלו בתקווה שזה ללא סיסמא וקופאת. אני. פאקינג אני. ברקע שלו. מתי הוא הספיק? זה פשוט מחמם את ליבי בדרך כל כך שונה. אני כנראה באמת אומרת בשבילו משהו בשביל צעד כזה. אני לא מאמינה שהוא שם אותי ברקע שלו, שהוא כל הזמן הזה בהה בטלפון שאני ברקע מאחורה. פאק הבן אדם הזה יכול להיות הדבר הכי מתוק בעולם לפעמים.
אני מפסיקה לחשוב על זה ונכנסת לאנשי הקשר, מחפשת אחר אלכס. גופו של כריס מתחיל לזוז והוא מפהק. "היי. בוקר טוב." הוא אומר ומביט בי בחיוך. הוא לא שם לב שזה הטלפון שלו? רק שלא יכעס כי אני לא מצליחה להתאפק.
"זה כזה רומנטי כריס," אני מחייכת אליו. "מה? מה רומנטי?" הוא מבולבל ולחוץ. "הרקע שלך. אני מוחמאת. לא ידעתי שיש לך צעד כזה."
"פאק נגעת בטלפון שלי? תחזרי לי אותו," הוא מיד מנסה לחטוף אותו מידי. "לא, לא, רגע, אין לשלי סוללה ואני חייבת לחייג לאלכס." אני אומרת. "אבל... טיי אני לא כזה רומנטי אוקיי?" אלוהים זה משעשע שהוא מפוחד מזה. "אתה כן. אתה כזה ג'נטלמן אמיתי ומתוק. אני עוד רגע מסמיקה." אני ממשיכה ולועגת, עדיין מחייכת כשבתוך תוכי אני באמת ממש שמחה מזה. "אוי תפסיקי ותתקשרי." הוא אומר וזה נראה כאילו הוא זה שהולך להסמיק. "לא רגע, לג'נטלמן היפה והרומנטי שלי מגיעה נשיקה. טוב אלא אם כן הוא לא ג'נטלמן רומנטי..." ועכשיו זאת התגרות אמיתית. למדתי שאני משפיעה עליו לא פחות משהוא עליי, משמע, גם נשיקה שווה בשבילו את זה.
"ברור שאני כזה, תסתכלי עליי, שיא הרומנטיקה. ניצוצות באוויר!" הוא אומר וזה גורם לי לגחך קלות לפני שאני רוכנת לעברו ומנשקת אותו על שפתיו. בעדינות. נשיקה ארוכה ומתוקה. ידיי מלטפות ועוברות דרך שיערו בעוד לשוני רק מרפרפת מעל השפה שלו. וכך גם הוא נשאר, עדין. זה כזה מדהים. הוא נשאר כך בשבילי במקום ישר להפוך הכל לאגרסיבי ולהפוך אותי על המיטה. לבסוף כשכבר לא נשאר בי אוויר אני מתנתקת. מביטה בטלפון שלו.
"אוקיי תתקשרי," הוא ממלמל אני מיד עושה כדבריו. אני מדברת בערך דקה עם אלכס לפני שהשיחה מתנתקת. "אז הוא יכול אבל רק למעט מאוד זמן."
"שמע את השם שלי ונבהל?"
"אל תיהיה מגוחך כריס," אני צוחקת ומביאה לו את הטלפון. "רק נשאר לך להדפיס את התמונה המשותפת ולתלות את הקיר," אני מחייכת מול פרצופו. "ברור שזה מה שאעשה. איך חשבת אחרת?" הוא עונה, אומנם בהומור אך זה גורם לחיוך שעל פניי להתרחב. "אבל ברצינות, למה לך לעשות זה? לשים אותי ברקע." אני שואלת ונועצמת מבט בעיניו ששואבות אותי אליהן. "זה לא ברור? אני אוהב אותך טיי. את פאקינג מהממת. רציתי לראות אותך בכל הזדמנות," הוא עונה וזה לא רק מחמם את ליבי אלא גורם לו להאיץ לגמרי. "אני אוהבת אותך," אני אומרת ושוב נושקת לשפתיו, אך הפעם בזריזות. הוא רוכן בכדי לנשק את שפתיי בשנית, משתהה יותר זמן ממני. שהוא מתנתק, הוא מוסיף נשיקה לקצה אפי ואז מכחכך את קצה אפו בשלי. אני מגחכת ואז מתרחקת.
"לעזאזל אתה מתוק היום, אני פאקינג יכולה לאכול אותך,"
"את תמיד מוזמנת, אני חושב שאני אהיה הטעם שלך." הוא אומר בערמומיות. "אתה יודע מה? אם תיהיה ילד טוב היום אולי זה בדיוק מה שאעשה," אני מתגרה בו קלות ואז מתרוממת. הוא ישר קם אחריי ואנחנו כבר יוצאים לפגישה הקצרה הזאת עם אלכס. קבענו בפארק שעשועים הנחמד הזה. כריס מסיע אותנו לשם ואנחנו פוגשים אותו כשהוא כבר יושב על קצה המגלשה בפארק, מעשן לו סיגריה בשקט.
"היי!" אני קוראת אליו ומתקרבת. כריס הולך לצידי. "היי," הוא אומר בפשטות לשנינו.
אני מחפשת מקום קצת פחות מלא בחול כדי לשבת עליו. זה משימה בלתי אפשרית, וכשאני באה לוותר ופשוט להישאר לעמוד אני לפתע מרגישה את כריס מושך בי למטה. הוא זה שמתיישב על החול ומושיב אותי עליו כך שלא אצטרך לסבול את החול הארור. "תודה," אני לוחשת ואז מרגישה את זרועותיו עוטפות את גופי ואת סנטרו נח על כתפי, הוא נשען עליי ואני יכולה לשמוע ולהרגיש את נשמותיו. פאק איזו קרבה.
"אני נשבע שאני פאקינג אקיא עם כל החמידות הפתאומית הזאת שלכם." אלכס אומר בעודו שואף עוד מהסיגריה. "שתדע הוא לא רק חמוד, הוא גם פאקינג רומנטי, אתה יודע שהוא שם ברק-" אבל אז כריס נכנס בדבריי. "ששש בייב. אני לא חושב שאכפת לו. ואלכס, אני לא באמת כזה רומנטי, אל תקשיב לה." הוא לוחש את המילה לא, ובתגובה מקבל גלגול עיניים ממני ומאלכס.
"אם כמה שהייתי שמח לפטפט איתכם זוג יונים. אני צריך ללכת, גם ככה אמרתי לך שזה יקח כמה דקות. יש לי מסיבה חשובה לעכשיו. נתראה." הוא אומר בקצרה וקם. כריס בעצמו מתרומם וכמובן שעוזר לי קודם להתיישב. אני מחפשת מקום נוח יותר ופונה אל הנדנדות. מתיישבת על אחת ומביטה בו. "תבוא?"
"להתנדנד? אין סיכוי. אבל אני יכול לעשות את זה במקום." הוא אומר ומתקרב מאחוריי, לפניי שאני שמה לב מה קורה אני מקבלת דחיפה חזקה ומרגישה כאילו אני עפה על הנדנדה.
אוקיי כריס, לא רומנטי בחלומות שלך. איך בן אדם רגיל יזרום עם הבולשיט הזה? פאק אני באמת אוהבת אותו. הוא מנדנד אותי שוב ושוב ואני קוראת בצעקות של כיף. אני אפילו מצליחה לתפוס אותו מחייך באחת הפעמים, זה נראה שהוא נהנה בעצמו מכל זה.
אני בהחלט אפנק אותו הערב כי אני פשוט לא אהיה מסוגלת להיפרד היום לשינה בניפרד. אוקיי אני מודה, התרגלתי וזה ממכר. זה כמו סמים בשבילי, המגע שלו מסחרר אותי ולישון ככה... פשוט אין משהו אחר שאני מעדיפה לעשות בכל העולם כולו.
כנראה שאני באמת מאוהבת. הוא עוצר את הנדנדה רק כדי למשוך אותי אליו וללחוש לי כמה שאני יפה. כמה שהוא אוהב אותי וכמה אני משפיעה עליו. זה שוב גורם להרגשת אושר להתפשט בגופי. הימים האחרונים האלה עלו מעל כל הציפיות שלי...
YOU ARE READING
Same world, babe || Hebrew
أدب الهواة"זה לא כאילו אתה טוב יותר ממני," היא אומרת ואני מביט בה. לעזאזל היא צודקת, אנחנו שנינו תקועים באותו סירה מזדיינת. מה קורה שהילד הרע נתקל בילדה הרעה? מה קורה ששני עולמות דומים, מתנגשים אחד בשני? הדמעות זולגות וחוקים נשברים, וכך גם הלבבות. @הסיפור...
