אוקיי כמה דברים. אחד, סליחה שוב על המחסור בפרק כל הזמן הזה. אני קורסת נפשית וזה קשה. שניים, אני רוצה לפתוח קבוצת וואצפ של עדכונים לגביי הסיפור הזה ועוד סיפורים שיעלו בהמשך. בנוסף בקבוצה אני אתייעץ איתכן והכל. יש מעוניינות להצטרף? אם כן שלחו לי בפרטי או פה את המספר שלכן ואת השם שלכן. תהנו!
נ"מ כריס
אני שוב קם מוקדם. אני לא בנאדם של בוקר, אבל בזמן האחרון אני לא מסוגל לישון. אתמול אחרי התפנית הענקית בעלילה טיי באה יחד איתי לחדרי. עינייה נצצו מאושר וזה סיפק אותי אבל זה לא משנה את העובדה שאני פאקינג מת מפחד.
אני מעביר את מבטי אלייה ונושך את שפתי, עדיין לא מאמין שאשכרה אמרתי את זה. כלומר, נסוגתי מהרגשות המיותרים האלה במשך כל חיי! זה לא הגיוני בשבילי כל הקטע הדפוק של אהבה. אהבה פוגעת ותמיד, לפחות בשבילי, נראתה כל כך חרא מהצד. ובכל זאת, הנה זה קרה.
אני מקווה שהמצב לא נע בין זה שאני אוהב אותה והיא רק מחבבת אותי, זה יהיה משפיל, כואב ומביך. פאק זה באמת מבלבל.
אתמול היא נראתה כל כך עצובה ולא יכולתי שלא לספר לה ולתת לה לדעת את האמת. לצערי, אני מתחיל קצת להתחרט. אני דיי מפחד. מה עכשיו לעזאזל? מה קורה אחרי דבר גדול שכזה? אני כן שונא אהבה, כל כך שונא את זה.
המחשבות האלה ממשיכות לרדוף את ראשי זמן מה עד שהיא מתעוררת. במהירות שהם הגיעו הן נעלמות. החששות עפות מראשי למראה החיוך הקטן והישנוני שלה. זה פשוט... אני מכור. אני מאוהב ומכור. איך נפלתי לזה?
"בוקר טוב." אני אומר ושוב בוחן את פנייה. "בוקר טוב." היא עונה בקול ישנוני ושקט.
"טיי?"
"כן?" היא ממלמלת. אני חושב על זה כמה רגעים. לנצור את הרגע או לשבור אותו כי אני פחדן מזדיין? לעזאזל.
"החדר משעמם כבר עכשיו. אני אומר, בואי נלך מפה." אמנם הרגשות מציקים לי לפחות אבלה איתה קצת. רק קצת, ואז אלך לחדר שלי, לבד, אוכיח לעצמי שאני מסוגל להיות לגמרי לבד.
"אמ אוקיי, לאן אתה רוצה ללכת?"
"ממ יש לי רעיון לא רע טיי. זוכרת את המקום שנקרא קולנוע? אז עכשיו נלך לדרייב אין, פי אלף טוב יותר."
"דריייב אין? הסבר." טיי דורשת.
"דרייב אין, הידוע גם בתור אזור מזמוזים במקום הראשון, חנייה ענקית, מסך ענקי ממול שמקרין סרט."
אני אנצל את היום איתה עד סופו לפני שאחזור לקרב שלי עם עצמי לגביי הרגשות האלה.
"מממ אני מנחשת למה אתה לוקח אותי לשם רק מהשם. אז תדע שזה לא יקרה, אבל אוקיי, נלך בכל זאת." היא אומרת וקמה מיד אחרי זה. "אני רק אחליף מהבגדים של אתמול, אתה רוצה ללכת להחליף בעצמך בגדים בינתיים?" היא שואלת ואני מהנהן.
YOU ARE READING
Same world, babe || Hebrew
Fiksi Penggemar"זה לא כאילו אתה טוב יותר ממני," היא אומרת ואני מביט בה. לעזאזל היא צודקת, אנחנו שנינו תקועים באותו סירה מזדיינת. מה קורה שהילד הרע נתקל בילדה הרעה? מה קורה ששני עולמות דומים, מתנגשים אחד בשני? הדמעות זולגות וחוקים נשברים, וכך גם הלבבות. @הסיפור...
