אנבת' הרמיוני

כרגיל- בערך...

נ.מ: אנבת': היום שלי התחיל כרגיל במחנה החצויים, התאמנתי בחץ וקשת , דיברתי עם פרסי ועוד כל מיני דברים יומיומיים.
מחר יהיה היום שבו אעזוב את מחנה החצויים למשך החורף ואבלה בבית של אבא שלי עד הקיץ שבו אחזור למחנה. ארגנתי את חפצי ונפרדתי מכל האנשים שלא אספיק לפגוש מחר . היה לילה נחמד אך עצוב בגלל כל הפרדות. הקמנו מדורה וכל החצויים התאספו סביבה וצלו מרשמלו. שרנו שירים חצויים ונפרדנו כל אחד מחבריו. רק בשעה 2:00 לפנות בוקר פרשתי לביתן אתנה והלכתי לישון בידיעה שמצפה לי יום ארוך מחר.
למחרת בבוקר אחרי ארגונים אחרונים הלכתי עם פרסי לטיול אחרון לפני שאעזוב.
" יום נחמד היום ,נכון?" שאל פרסי.
"אז נחמד לך להיפרד ממני מוח אצה?" שאלתי בתגובה.
" ממש לא" השיב פרסי "אבל היום אראה את אמא שלי שוב סוף סוף. היום יתחילו דברים חדשים לכולנו."
" לא אשכח אותך מוח אצה" אמרתי
" תשלח לי גלויות מהבית שלך"
" ברור. ו....."
" ומה?"
"וגם אני לא אשכח אותך חכמולוגית "
והוא משך אותי לנשיקה אחרונה ומתוקה יותר מכל דבר אחר שהוא היה יכול לעשות. עמדנו מחובקים והתנשקנו המשך שעות ארוכות והייתי רוצה שהרגע הזה יימשך לעד אבל היה עלינו לעזוב את המחנה. " אני אוהב אותך חכמולוגית " אמר פרסי לבסוף כשהתנתקנו.
" תבטיחי לי שלא אאבד אותך שוב - תשמרי על עצמך"
" מבטיחה" עניתי לו וכך נפרדנו.