Hogwarts express.

268 30 7
                                    

הרכבת היתה ממש ענקית והיו בה מלא קרונות גדולים. לא חשבתי שהוגורטס בית ספר כל כך גדול ומונה כל כך הרבה תלמידים. עברתי בין הקרונות ולבסוף מצאתי קרון עם שני תלמידי שנה ראשונה שנראו נחמדים. שאלתי אותם אם אפשר לשבת לידם והם ענו שכן. אחר כך הם הציגו את עצמם. האחד הציג את עצמו בתור רון וויזלי והבנתי שהוא הבן של הגברת שאירחה אותנו בביתה אתמול. השני הציג את עצמו בשם הארי פוטר. הוא היה נאה ורזה בעל שער פרוע ומבולגן ומשקפיים מודבקות בנייר דבק. אבל מה שמשך את תשומת ליבי היה דווקא הצלקת שהיתה לו. היא היתה על המצח שלו ונראתה כמו ברק. כל אחד סיפר קצת על עצמו , הארי התחיל וסחפר על ההורים שלו שעד לפני כמה ימים הוא חשב שהם מתו בתאונת דרכים אך כיום כבר נודע לו שהם נרצחו על ידי קוסם אפל שנקרא לורד וולדמורט. הוא סיפר על הדודים שלו שהתעללו בו כל השנים שהוא גר איתם והסתירו ממנו את האמת על ההורים שלו ועל כל מוצאו. רון סיפר שהילדות שלו לא היתה מיוחדת. הוא חיי כמו כל קוסם צעיר אחר. בבית שלו חיים בפשטות, הם לא עשירים במיוחד אבל אף פעם לא חסרים דברים הכרחיים. כשהגיע תורי חשבתי מה אומר. ברור כשמש שאיני יכולה לספר להם על אנב'ת אבל זו היתה בעיה כי בתור הרמיוני אין לי כלום לספר. בהחלטה זריזה החלטתי להמציא משהו." אני בת לשני הורים מוגלגים שעובדים בתור רופאי שיניים. בבית שלי עברתי ילדות רגילה בלי לדעת על עולם הקוסמים עד שההזמנה של הגוורטס הגיעה ושינתה את חיי."
" ואוו" אמר רון, "זה נשמע ממש מעניין."
"אני פחות אוהבת לדבר על העבר שלי" אמרתי. ידעתי שכך לא אצטרך לעמוד בקרוב בסיטואציה שבה. אצטרך להתחיל להמציא פרטים על העבר של הרמיוני.
לאחר מכן ישבנו וכל אחד עסק בעניינו. רון נרדם, הארי דאג לתנשמת שלו הדוויג ואני קראתי ספר. לאחר כמה זמן עברה לידינו מישהי עם עגלת ממתקים ושאלה אן אנחנו רוצים לקנות משהו. הארי קנה לעצמו מלאי שלם של ממתקים וכשראה שרון לא רוצה לקנות כלום הוא קנה גם לו. אני קניתי לי כמה ממתקים שהארי המליץ עליהם: סוכריות בסטי בוטס בכל הטעמים, ביצים עם כרטיסים על אנשים מפורסמים, ועוד כמה שוקולדים וסוכריות. פתחנו בשיחה על ספרי הלימוד שלנו ,שאני כבר הספקתי לקרוא את כולם לפני כיומיים. כעבור כמה דקות הגיע אלינו ילד שנראה כתלמיד שנה ראשונה להתחיל לדבר עם הארי. זה נראה כאילו הן כבר הכירו ושבכל זאת הארי לא ממש מחבב אותו . הוא הציג את עצמו בשם דארקו מאלפוי ואמר להארי דברים לא מובנים על בחירת החברים הנכונים. ממש רציתי להעיף לו סטירה וחומר לו דברים ממש חריפים שיעמידו אותי במקומו אבל לא רציתי לפתח אויבות עם מישהו עוד לפני שהגענו לבית הספר.
כמה דקות לפני שהגענו הארי ורון הלכו ללבוש את מדי בית הספר. אני ,שכבר להשתמש אותם לפני הנסיעה חיכיתי להם בקרון. לבסוף כשהם הגיעו חזרה זה היה בדיוק הזמן לרדת. מהרכבת. ראינו את האגריד קורא לכל תלמידי השנה הראשונה לבוא איתו. ניגשנו אליו כמו כל התלמידים והלכנו אחרי האגריד. שטנו בסירות במשך נהר ארוך ואז הגענו לאולם הגדול. אפשר היה להגיד שסופית אני בהוגוורטס ואין דרך חזרה מהחוויה שנכנסתי אליה.

*** אם עד יום שבת בלילה יהיו 10 צפיות יהיה מרתון של ארבעה פרקים רצופים שיעלו ביום ראשון בבוקר***

אנבת' הרמיוניWhere stories live. Discover now