הגיע הים של ליל כל הקדושים. אני הארי ורון היינו בכיתת לחשים. ניסינו כישוף חדש שרוב התלמידים לי הצליחו לבצע. בעצם כולם ....,כמעט. אני כן. פרופסור פילטיק נתן לגריפנדור שלושים נקודות על זה. שלושים.
כולם המשיכו לנסות, היה לנו עוד הרבה זמן לזה , ממש עד סוף השיעור. אני הצלחתי עוד כמה פעמים. אבל אף אחד אחר חוץ ממני לא הצליח. אני מודה שזה היה כישוף מסובך יותר מהכישופים שאנחנו לומדים בדרך כלל ,אבל אני עדיין לא חושבת שהוא מסובך עד כדי כך שאי אפשר להטיל אותו לאחר כמה ניסיונות. רציתי לעזור לרון שהיה נראה לי חסר כל מושג איך לעשות את הכישוף הזה. " היי רון, צריך קצת עזרה?" שאלתי " לא ממך" אמר בחזרה " אולי תפסיקי עם האגו שלך שמקרין לכל העולם "אני יותר טובה מכולכם ביחד ואין דבר שמישהו יודע ואני לא " דיי רון, תפסיק עם זה כבר. " אבל את עושה את זה כי את יודעת שאת לא שווה כלום. את רק חננה מתנשאת ואגואיסטית. את אפס. אז תתאפסי ותפסיקי להיות כל כך אגואיסטית שחושבת שהיא יודעת הכל. " עדיין לא האמנתי שרון באמת אמר לי את זה. חיכיתי בקוצר רוח לצמד המילים " אחד באפריל" , אבל זה לא היה אחד באפריל ולא שמעתי את המילים האלו. והכי גרוע זה שרון עוד המשיך. יותר לא יכולתי לסבול ויצאתי משם בריצה. רצתי לאן שנשאו אותי רגלי. והן נשאו אותי לשירותים של מירטל המיללת. בכיתי ובכיתי בלי יכולת להפסיק. כאב לי בכל הגוף ועדיין לא האמנתי שזה אמיתי.צבטתי את עצמי כדי לבדוק . לא קרה כלום.צבטתי שוב. עדיין לא קרה כלום. המשכתי לצבוט בלי להפסיק. הכלום עדיין המשיך לקרות. רון היה אחד החברים הכי טובים שלי וזה היה בלתי נתפס שהוא אמר לי את זה. כעסתי והייתי עצבנית על רון ועל כל הדברים האלו שהבטחתי למצוא להם תשובות אבל לא הצלחתי. תהיתי אם פרופסור פילטיק כועס ומתכוון לתת לי עונש או אם הוא הוריד נקודות לגריפנדור. הזמן עבר לאט. שעה עברה , ועוד שעה ועוד אחת ונראה לי שכבר אוכלים את ארוכת ליל כל הקדושים. פתאום אני שומעת צעדים ומבינה שכנראה מישהו מתקרב. כשהצעדים מתחזקים אני מבינה שזה לא אדם. ואז אני רואה אותו, את הטרול. צרחתי את נשמתי. נפלתי על הרצפה וראיתי שחור. וכל התעלפתי. נקלעתי לחלום שבו ראיתי את וולדמורט. והוא מדבר איתי." אנב'ת ,את לא באמת חושבת שאת טיפשה. ואת לא. באמת תתני לעצמך לסיים ככה? זה הסוף שלך? להיטרף בידי טרול אחרי שזילזלו בך ככה? ,זה לא יכול להיות הסוף שלך. ואת לא באמת צריכה את הדמות המגעילה והבוצדמית הזאת. את אנב'ת המהוללת קוטלת המפלצות בת אתנה. את חכמה ,כולם יודעים את זה. תפעלי בחוכמה, הצטרפי אלי ותקבלי את כל מה שאת רוצה , לחיות בתור חצויה רגילה ,לקבל תשובות לכל השאלות שלך והכי חשוב פרסי יהיה שלך. את רק צריכה לעשות דבר אחד פצפון. תני לי את הארי פוטר. לכדי אותו והביאי אותו אלי. זה כול מה שאני מבקש בתמורה להגשמת כל החלומות והתשוקות הכי גדולות שלך. כשנפטר מהארי נוכל לעשות הכל. נהיה בלתי מנוצחים ונקים עולם של צדק בלי כל הבוצדמים והמוגלגים. רק אנחנו, טהורי הדם. " ניסיתי לענות לו שאני לא אצטרך אליו בעד שום דבר שבעולם אבל לא יצר קול מהפה שלי. " את לא יכולה לתקשר איתי בתוך החלום אבל אם תרצי להסכים להצעה שלי, כל מה שעלייך לעשות זה להפוך חזרה לאנב'ת מול כולם. זה יהיה הסימן שלי שאת מוותרת על הדמות הביצדמית הזאת ומצטרפת אלי. "
YOU ARE READING
אנבת' הרמיוני
General Fictionמה קורה כשאנב'ת מגלה שיש בתוכה ישות נוספת קוסמית ושהיא בעצם לא דמות אחת אלא שתיים? ומה קורה כשמתברר הדמות היא הרמיוני?- אנבת' צריכה לנהל חיים כפולים!!. אז אנבת' היא גם הרמיוני ומסתבכת בצרות כפולות.