אנבת' הרמיוני

היום שלפני

כמובן שצדקתי בנוגע לאבי - כשהגעתי הביתה הוא התהלך הלוך ושוב ברחבי הבית והיה ברור שהוא מפוצץ מדאגה.
"אבא" קראתי וחיבקתי אותו הכי חזק שיכולתי. " אנבת' איפה היית? כל כך דאגתי לך כבר הזמנתי משטרה לחפש אחרייך" אמר.
התלבטתי אם אני יכולה לספר לו איפה הייתי באמת . דמבלדור לא אמר כמה מתוך כל האמת אני יכולה לספר. החלטתי שאני לא יכולה לענות לו עכשיו וזה מצריך מחשבה עמוקה יותר ואפילו יעוץ ממישהו שמבין. " זה סיפור ארוך למדי" אמרתי " ואין לסופרו כעת." ידעתי שאם אשתמש בלשון גבוהה זו אבי יתקשה להתנגד לה כי ירגיש צורך לענות תשובה בשפה ההולמת את מילותי - וגבוה לפחות כמוהן.אך אבי הפתיע בתשובה " ולמה אין לסופרו כעת? שאין זמן הולם לזאת מן ההווה "
"ככבדי את דבריך - את דברי כבד. אין זו שעה הולמת לפלפולים מעין אלו" עניתי . כאב לי הסירוב לאבא שלי וכאבה לי מלחמת המילים הזו אבל ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון. אני חייבת לדחות את השיחה הזו בכל מחיר " כרצונך עשי אולם זכרי את דברי זה שלא עשית כמצוות אביך"
" מוכרחה אני לנוח כעת ומחר אעשה כדבר אבי" עניתי ובלי לתת לו אפשרות להגיב שוב עליתי לחדרי . לאחר הרהורים בנושא חשבתי שהכי נכון יהיה לנסות לתקשר עם דמבלדור ולשאול לעצתו. הלכתי לחדר האמבט והצפתי את כיור הרחצה במים. זרקתי לכיור מטבע אחד והפעלתי את האיריס נט. דמבלדור ניצב מהצד השני של הקו. " דמבלדור, זו אני אנבת' צייס. " איריס נט? מזמן לא השתמשתי " אמר דמבלדור. " מה רצונך ילדתי?"
" קרה מקרה משונה ממש לא חשוב עכשיו מה , שקשור לקוסמות ולהרמיוני ולא חזרתי הביתה בלילה , אבי דורש לשמוע איפה הייתי , מה עלי לומר לו?, האם אני יכולה לספר לו את האמת?"
" טיפשי מצדי שלא הסברתי לך על זה עוד קודם. כל הכבוד לך על החשיבה ההגיונית ועל זה שהשכלת להתקשר אלי. לגבי אביך,
אסור לך לספר לו כלום. אני יודע שלא תאהבי את זה אבל זה הכרחי למען בטיחותו האישית. יש קוסמים רעים בינינו והם יכולים לנסות להכריח אותו לספר להם מידע סודי עלייך ועל עולם הקוסמים. על ידי קללת אימפריוס שהיא קללה אסורה דרך אגב , הם יכולים להכריח אותו לספר את כל מה שהוא יודע וזה עלול להביא אסון על עולם הקוסמים כולו. בעוד כמה ימים כשתלכי למחילה יסבירו לך הכל.
וזה מזכיר לי את סיפור הכיסוי שלך . אביך בטוח ירצה לדעת איפה שהיית בחודשי החורף שבהם תלמדי בהוגוורטס .
אסור לך לומר שיש מקרה דחוף שחיב עזרה מידית במחנה החצויים כי זה ילחיץ אותו מאוד. תאמרי לו שמינו אותך לעקוב אחרי חצוי חדש שנמצא בעיר לונדון ולהביא אותו למחנה אז תצטרכי ללמוד בבית הספר שלו. זה כבר יסביר לו איפה היית בלילה- ניסית למצוא מידע על הילד הזה אז הלכתי לספריה ולא שמת לב לשעה - הספרייה נסגרה והייתי חייבת לבלות שם את הלילה . "
" אוקי" אמרתי. נתראה בבית הספר ותודה על העזרה ." אמרתי.
זה נשמע מוזר ,אבל הפעם לא פקפקתי בו וידעתי שזה מה שעלי לעשות כדי לשמור על ביטחונו של אבי  ועל בטחון עולם הקוסמים כולו. תהיתי אם אבא יאמין לסיפור עם הספריה או שאצטרך למצוא אחד אחר אמין יותר. בסוף החלטתי לעשות בדיוק מה שדמבלדור אמר לי ולספר את הסיפור על הספרייה - מי יודע? אולי היתה סיבה לזה שהוא בחר דווקא בסיפור הזה . לפי איך שהכרתי את דמבלדור ידעתי שיש לו הרבה דברים שהוא משאיר לעצמו. הוא מספר רק מה שנחוץ ולא מילה יותר. ואני , כשכבר הכרתי אנשים מסוג זה ( כירון) ידעתי שעלי לעשות דברים בלי להבין למה ולסמוך על דמבלדור שהוא יודע מה הוא עושה.
אחרי כל המחשבות האלו ( ועוד הרבה אחרות ..) גיליתי שהשעה כבר 3:37 . נשכבתי במיטה כדי לנוח קצת לפני היום שמחכה לי מחר עם אבא שלי שבו אצטרך להסביר לו הכל. כמובן שלא נרדמתי מהר.
אבל לשבחם של האלים כאשר נרדמתי ( בשעה 5:58) לא היו לי סיוטים ושנתי היתה שלווה.
כשהתעוררתי ארוחת הבוקר שאבי הכין כבר היתה מוכנה.  אכלנו וכמובן שאבי ביקש שאסביר הכל. והתחלתי בסיפורי.
" נשלחתי על ידי כירון למשימה סודית במיוחד. יש חצוי עם כוחות מופלאים שנמצא בעיר לונדון ועלי לעקוב אחריו ולהביאו למחנה החצויים. אתמול הייתי בספריה כדי לבדוק אם אפשר להשיג מידע על החצוי ועל המקום שבו הוא גר. איני יודעת איך  זה קרה , שהיתי בקומה השנייה של הספריה ולא שמתי לב לשעון . הספרנית סגרה את הספריה ונאלצתי לבלות שם את הלילה . לא רציתי לספר לך את זה אתמול כי לא יכולתי לספר לך שאני צריכה לנסוע ללונדון. כירון אמר בתוקף שאסור לי לספר זאת לאיש . לבסוף שלחתי לו איריס נט ושכנעתי אותו להרשות לי לספר לך אבל עליך להישבע שלא תספר זאת לאיש"
" אני מבטיח" אמר .
" תודה אבא" השבתי בתגובה.
"מתי עליך ללכת?" שאל
" מחר" עניתי" עלי ללכת לארוז"
" בסדר " ענה
הלכתי לחדרי והתחלתי לארוז את כל מה שחשבתי שאצטרך בהוגוורטס וזה  היה הרבה... לבסוף כשסימתי לארוז הכל ישבתי לעבוד על הפרוייקט החדש וניסיתי להעביר את הזמן עד הערב בעיסוקי אדריכלות.

************************************
סליחה על העיכוב. לא היה לי זמן לכתוב בגלל ההכנות לחג

************************************