התחלתי להיחנק . המים חדרו לראותי . למרות הסיכויים הקלושים שלי להישאר בחיים התחלתי להיאבק במשהו הזה . לפתע הרגשתי תחושת הקלה , המשהו שחרר את רגלי המיים החלו להתבהר . במהרה שחיתי את דרכי חזרה לאדמה . נשמתי נשימות כבדות , וחיפשתי את הפתק הלבן מגרייס . הפתק הוא קרוע לגזרים . ספר הצללים בצבץ מבין העשבים הקפואים , שמחתי לראותו . פתחתי אותו והמילה״ קאי ״התגלתה בפניי . ״ מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה ״ שאלתי את עצמי , קולו של קאי נשמע מהמרחקי היער ״אולי כי אני חתיך ?״ מצחיק מאוד עניתי מה אתה רוצה ? קולו היה מתוק כדבש אך שהתגלה מבעד לחושך של היער החזיק 2 חרבות ענקיים. ״מוכנה לקרב?״ שאל ברצינות ניכרת בקולו. ״קרב? אני לא יכולה לאחוז בסכין, ולחתוך לעצמי סלט״ אמרתי, ״ גם לי היה את הפעם הראשונה ״ . דפדפתי בספר הצללים במהירות, בחיפוש אחר תשובה. הכתב התגלה בידיי״ אם חרבך, תיפול מידיך, תרקעי ברגלך״. ניסיתי לעכל את את המילים הכתובות. קאי השליך את אחת החרבות לכיווני. החבאתי את הספר בין העשבים. התמלאתי בכוחות, שלא חשבתי שקיימים בי. אף פעם לא האמנתי בעצמי. אבל עכשיו. בפעם הראשונה . אני באמת מוכנה לקרב. תפסתי את החרב, שכמעט כרתה את ידי. ״מוכנה?״ שאל קאי, בקול נחוש. ״מוכנה.״ לחשתי . החרב של קאי חתכה את האוויר , ככנפי הנשרים. ניסיתי להירגע ולנסות להתרכז. עקבתי אחרי תנועותיו, וניסיתי ללמוד תכניקת קרב , שיכולה להועיל לי עכשיו. חרבו עברה ליד צווארי, בעודו מסתכל בפחד ובחשש , כאילו הוא לא רוצה לפגוע בי. ״ למה הזמנת אותי לקרב?״ שאלתי, וקיוויתי לקבל תשובה מיידית. הוא אחז בחרבו בחוזקה ,והתקרב אליי , בעוד סכינו נמצאת מאחורי גבו. בתנועה פתאומית שלחתי את חרבי אליו.קאי לא ציפה לתנועות חדות כאלה מנערה שלא יודעת לחתוך סלט. הוא נפל לרצפה. התכופפתי אליו, ולא נתתי לו את האפשרות להזדקף. הצמדתי את חרבי לצווארו. "את לא יודעת לחתוך סלט? כן, בטח. את יודעת לחתוך טוב מאוד", גיחח. הסתכלתי אל עיניו הירוקות, והרגשתי כאילו אני בפרדס ירוק, והחיים טובים. הרחקתי את סכיני מצווארו. קאי נעמד ושאל" איפה למדת להילחם ככה?" . אבל לא עניתי. הייתי שקועה בפניו היפות. אני מאוהבת. הסתכלתי אל האופק, ונזכרתי ב"ספר הצללים" התקרבתי על העץ, והתיישבתי. נשמתי נשימות עמוקות, ונרגעתי. הסתכלתי בשלג הנופל בעדינות על האדמה. "קאי, בוא ותראה איזה יופי" אמרתי. לא קיבלתי תשובה. סקרתי את הסביבה , ולא ראיתי את קאי. "קאי לא פה" נשמע קול נשי. "קאי הלך".
