מה אני!?! / !?! What am I

התחלה

נקודת מבט של טאהיונג:

פתחתי את העיניים והדבר הראשון שאני רואה זה את ג׳ימין מתכרבל במיטה שלי עם שמיכת הפוף שלי בזמן שאני על הריצפה עם ‏שמיכה בגודל של יד.

קמתי מהריצפה הקרה, נכנסתי לשירותים, צחצחתי שיניים והלכתי למטבח, שתיתי שוקו טוב ופתאום ראיתי שהשעה 7:56 'אני לא יספיק בחיים להגיע לבית הספר, וגם ג׳ימין כאן.' אמרתי לעצמי בראש.

עליתי ישר למעלה ניערתי את ג׳ימין וצעקתי.״ג׳ימין קום קום, עוד 4 דקות מתחילה השעה הראשונה.״ ״מה... איפה אני?..״ ״מה מה? קום כבר!״ הלכתי משם להתארגן במהירות.

הייתי מוכן והשעה עכשיו 7:59 'זהו אני מת.'״נו ג׳ימין אני למטה מחכה לך.״ לא הייתה תגובה, עליתי למעלה וראיתי אותו עדיין באותה תנוחה.״די ג׳ימין, בבקשה ממך, פליז, בוא כבר.״ כבר התחננתי אליו. הוא הסתכל אלי ושאל.״מה מילת הקסם?״ ״לא שוב פעם זה, לא לא לא, חרא עליך, קום כבר.״ ג׳ימין הסתכל עלי, הסתובב והתכרבל עוד יותר.

״טוב אני מבין שקמתה היום עצלן.״ הנחתי את התיק והדברים שלי, הלכתי למיטה הרמתי את ג׳ימין עם השמיכה ואמרתי. ״תבוא ככה ואז יונגי הסתכל עליך כל הזמן.״ אחרי שנייה. ״לא לא תוריד אותי.״ התחיל להשתולל בידיים שלי.״ מה מילת הקסם?״ ״ עכשיו?״ גילגלתי את העיניים והפלתי את ג׳ימין לריצפה הקרה.

״ הי לאן אתה הולך?״ הלכתי לכיוון היציאה.״ לבית הספר.״ סגרתי את הדלת והתחלתי ללכת לבית הספר.

שנכנסתי לבית הספר שמתי את הכובע של הז׳קט, הוספתי אוזניות והלכתי לכיתה שאני לומד בה.

נקודת כללית:

נשמעו דפיקות בדלת.״ כן?״ המורה ענה, נפתחה הדלת וטאהיונג היה שם, כולם לא הבינו מי זה לא ידעו מי זה כי אף פעם לא רואים אותו.״טאהיונג הצעיר, למה אתה מאחר לשיעור שלי?״ ״ כי..״ ״אני לא רוצה לשמוע תשב ואז תלך אחרי זה למנהל.״ טאה הנהן והלך למקום שלו.

הוא יושב ממש בקצה של הכיתה ליד ילד ששמו ג׳ונגקוק.

״ למה איחרת?״ טאה לא שמע את דבריו של ג׳ונגקוק כי הוא הקשיב למוזיקה.״ הי?״ שם את ידו על הירך של טאה, טאה קצת נבהל מהמעשים שלו, הוא ישר הרים את העיניים אליו ושאל. ״קראת לי?״ ״כן, רציתי לישאול למה איחרת היום?״ ״אתה שואל אותי?״ ״אז את מי?״גיחך על תגובתו של טאה, טאה הוריד את הראש ואמר.״ אני סתם איחרתי.״ ״ בהצלחה לך עם המנהל, אם תרצה עזרה תגיד.״ טאה הינהן לחיוב.

״התלמיד ג׳ונגקוק למה אתה מדבר?״ ״המורה...״ ״ אל תדבר פשוט תלך, אתה יודע את הדרך למנהל.״ ג׳ונגקוק קם מהמקום ויחד איתו היד שלו הלכה מטאה.

׳ אני לא מאמין דיברנו זה פעם ראשונה אחרי שנתיים שאני רק מסתכל עליו.׳ טאה התרגש נורא. עד שג׳ונגקוק ראה אותו אחרי כל השנים האלה שהוא ניסה אבל תמיד קראו לו מתי שהיה לו אומץ לגשת.

הסתיים השיעור יחד עם זה השיר.

טאה הלך ללוקר שלו והוא נתקל במישהו בדרך לשם.״סליחה לא ראיתי.״ טאה היה על הריצפה ושיפשף את הראש.״ איך אתה מתכוון לראות עם כובע אה בחורצ׳יק.״ טאה זיהה את הקול וישר התכווץ, בא לקחת את האוזניות שנפלו לו אבל הילד לקח לו אותם.״רוצה את זה?״ טאה לא הגיב.״ בו קח את זה.״ טאה הרים את הראש ואמר.״צ׳ון אתה יכול להביא לי את זה?״ ״ מישהו פתח את הפה סוף סוף.״

טאה קם מהמקום והרים את הראש, כולם היו בהלם שטאה הרים את הראש, לא ידעו שהוא כזה יפה.״תביא לי.״ הושיט את היד וחיכה לאוזניות.״בוא קח.״ טאה השמיע קול יאוש והרים את היד לכיוון שלהם, אחד החברים של צ׳ון דחף את טאה מאחור וטאה נפל חזק לריצפה שוב...

.❤️.