פרק 2

1K 75 2
                                    

טאהיונג נפל שוב על הריצפה, צ׳ון זרק את האוזניות לצד השני ואמר.״תלך לשם כלב, זה מחכה לך.״ כולם צחקו מדבריו של צ׳ון, אהבו את צ׳ון ופחדו ממנו.

טאה קם והלך לאוזניות הרים אותם וזרק אותם על צ׳ון, זה פגע לו בגב.

צ׳ון הסתובב לאט וגם חבריו כאילו טאה פגע בכולם. ״טאה טאה, חמוד, מתוק, קטן אחד.״ התקרב ואחז בחולצתו של טאהיונג.״מי ניראה לך שאתה? אתה סתם ילד חסר נשמה, אין בך כלום רק אוויר שגם הוא כלום.״ נתן אגרוף חזק ללחי של טאהיונג ונתן לו מכות נוספות בכל הגוף.

דחף אותו בפעם האחרונה והלך משם עם חבריו.

טאהיונג יכל רק לראות את האוזניות השבורות שלו ברקע, היו מלא ילדים שעברו מעליו ולא עשו כלום, הסתכלו ואמרו ״זה לא הילד שזרק על צ׳ון משהו?״ כולם פשוט פחדו לגמור כמוהו, כולם היו גם בעד שככה טאה יראה אחרי מה שהוא עשה.

טאהיונג הבין שהוא לבד בעולם, לא משנה עם יהיה לו חבר או משפחה הוא יצטרך להתמודד עם זה לבד כל הזמן.

הוא קם מהריצפה בכאבים חזקים. היה צילצול לסיום הפסקת האוכל. טאהיונג מעד לעבר המקום שלו, המקום שהוא מרגיש מוגן, מתחת לעץ מחוץ לבניין יש מקום עם עץ בודד, הוא לבד שם בדיוק כמו טאה, כל הזמן בא לשם שהוא רוצה להיות חלק ממנו.

״מה אני יעשה?״ טאה הסתכל בטלפון והוסיף.״אני יודע, נתקשר לחברים שאין לי.״ התחיל לצחוק בקול רם מהבדיחה שלו, הוא צחק כל כך עד שמישהו שמע אותו והיה חייב לבדוק מי צוחק ככה.

״אחי אתה בסדר?״ אחד התלמידים ניגש אליו.״אני? אתה מדבר אלי? לא לעץ?״ ״אחי תירגע, אתה בסדר?״ ״אני? בסדר גמור ואיך אתה?״ ״תקשיב אתה מוזר.״ ״אני לא מוזר זה פשוט אני.״ טאה הרים את הראש וישר התלמיד השתתק.״אה אתה לא ידעת שזה אני, בגלל זה באתה.״ טאהיונג מצאה היגיון במעשים של התלמיד.״ תקשיב אתה חייב עזרה.״ ״את זה כבר כולם אומרים לי.״ ״לא פשוט הגוף שלך קצת פצוע.״ טאהיונג הסתכל שנייה על הגוף והתעלף אחרי מספר שניות.

התלמיד לקח אותו לאחות.

אחרי שתיפלו בו, חבשו וניקו את הפצעים רק היה צריך לחכות שיקום.

מספר דקות עברו וטאה קם.״איפה אני?״ ״טאהיונג?״ ״כן.״ ״ יופי אתה צריך ללכת הביתה, אתה צריך לנוח, נאמג׳ון יקח אותך לבית.״ טאה הסתכל לכיוון של נאמג׳ון ואמר.״הי אתה ניגשת אלי לפני רגע.״ ״כן זה אני.״ ״אה אתם מכרים מלפני?״ האחות שאלה.״כן ראיתי אותו וזה, עזבי סיפור ארוך.״ האחות צחקה.

טאהיונג יצא עם נאמג׳ון מחוץ לחדר שלה.

נאמג׳ון סחב אותו על הגב ואמר.״אני רק מחכה לעוד מישהו ונלך לבית שלך.״ ״לא כדי לך להיות איתי.״ ״למה?״ נאמג׳ון היה מבולבל.״אם אתה רוצה שגם אתה תיגמור כמוני לא כדי לך.״ ״תפסיק כבר, אתה איתי ועוד מעט תכיר גם את ג׳ין והכל יהיה בסדר.״ נאמג׳ון הסביר.״ כן בטח, הכול יהיה בסדר, הצחקת אותי.״ טאהיונג זילזל במילים של נאמג׳ין. השני עדיף להתעלם בנתיים כי לא יעזור להתווכח איתו.

ג׳ין הגיעה ושאל ״הולכים?״ ״כן.״ נאמג׳ון שם את טאהיונג על גבו ויצאו כולם לכיוון הבית של טאה...

.❤️.

מה אני!?! / !?! What am IWhere stories live. Discover now