ג׳ונגקוק וטאהיונג היו מחוץ לכיתה, ג׳ונגקוק התחיל לימשוך את טאהיונג איתו ורצו למקום לא ידעו.
״ג׳ונגקוק חכה!״ טאה צעק.״שנגיע למקום.״ ״איזה?״ ״המקום שאני יודע שאתה שם כל הזמן.״ ג׳ונגקוק אמר.״מה.. אתה מכיר את המקום הזה?״ טאה לא הבין, אחרי הכל אף אחד לא הולך לשם ועם זה מישהו זה המנקה.״כן אני רואה אותך כל הזמן שם.״ טאהיונג הסמיק מזה שג׳ונגקוק הסתכל עליו וידע שהוא שם בהפסקות.
אחרי ריצה קצרה הם הגיעו למקום עם העץ הבודד, ג׳ונגקוק ישר נישכב על הגב וסימן לטאהיונג לשכב לידו.״אז תספר לי על עצמך.״ ״על עצמי?״ טאה לא הבין.״כן תספר לי אם יש לך אחים או דודים, אתה יכול לספר לי על תחביבים.״ ״אני יכול לשאול אותך משהו?״ טאהיונג שאל במקום לענות לו.״כן.״ ״למה אתה פתאום מתעניין בי? כאילו אתה שואל שאלות שלא שאלתה אותם שנתיים.״ ״זה בגלל שלא יצא לי להכיר אותך, וגם לא ממיזמן התחלתי..״ ג׳ונגקוק התחיל להגיד.
״טאה טאה מה אתה עושה?״ ג׳ימין עצר אותם מלדבר, שניי הבחורים הרימו את הראש ואמרו.״היי ג׳ימין.״ ניבהלו מאחד השני וצחקו. ״אני מבין שהתקרבתם.״ ג׳ונגקוק ציחקק ושיפשף את העורף שלו.״טוב אתם באים יש עוד שנייה צילצול לארוחת צהריים.״ ״כן אנחנו באים.״ ג׳ונגקוק קם והושית את ידו לטאהיונג, טאה אחז בה וקם.
הם הלכו לקפיטריה והיו הרבה ילדים, טאהיונג אף פעם לא הולך לשם אז הוא לא רגיל. הוא מתחבה מאחורי ג׳ונגקוק שהם עדיין מחזיקים את הידיים, הם לא שמו לב שהם עדיין מחזיקים.
״היי.״ ג׳ין נופף לנו בזמן שהתקרב עם נאמג׳ון.״היי.״ ג׳ימין הגיב.״אתם גם בהפסקה הזו?״ ״כן אנחנו פעם היינו בהפסקה אחרת אבל העבירו אותנו לכאן.״ נאמג׳ון הסביר.״אנחנו תמיד היינו בהפסקה הזו, טוב אני הולך ליונגי אתם רוצים לבוא?״ כולם הינהנו.
כולם הלכו לשולחן ששם ישב יונגי, חלק באו עם אוכל שזה היה רק ג׳ימין וג׳ין כי הם היחידים שבאמת אוכלים בחיים האלה, וגם ג׳ין נותן לנאמג׳ון מהאוכל.
כל אחד ישב ליד בן הזוג שלו, טאהיונג וג׳ונגקוק הסתכלו על אחד השני, הסתכלו למטה וראו שהם עדיין מחזיקים ידיים, ניבהלו והפרידו אותם אחרי מספר שניות.״לא שמתי לב.״טאה התנצל.״זה בסדר, גם אני לא ראיתי.״
כולם אכלו ורק ג׳ונגקוק וטאה לא עשו כלום.״אז איזה תחביבים יש לך?״ ג׳ונגקוק חזר על השאלה.״אין לי, לשמוע מוזיקה זה היחיד וגם זה הוא רק תחביב.״ ״לי יש יחסית הרבה אבל מה שאני הכי אוהב זה מישחק שאזמנתי והוא אמור להגיע היום, אבל אין לי איפה להפעיל אותו כי אין לי איך.״ ג׳ונגקוק הסביר על התחביבים.״תבוא אלי פעם אחת, יש לי בטח את המחשיר שאתה צריך.״ טאהיונג הציעה.״באמת? מה הכתובת?״ השני התלהב.
טאהיונג הוציא את המחברת שלו מהטיק פתח אותה ובטעות יצא מישם ציור, ציור שהיה שם את ג׳ונגקוק.״זה אני?״ ״כן..״ טאהיונג אמר והיה מובך.״זה ממש יפה!״ טאה הסמיק ואמר.״תודה.״ המשיך לדפים אחרים ושם היה דף לבן חלק, לא כמו האחרים שמלאים בשחור.
רשם את הפרטים שלו ונתן לג׳ונגקוק.״תודה, אני יבוא אלך ישר שזה יגיע.״ ״אני תמיד בבית אז תוכל לבוא תמיד.״ ג׳ונגקוק חייך והם חזרו לחברים שבאמצע הארוחה.
״אתם יודעים איפה הוסוק?״ ״הוא בהפסקה השנייה.״ ג׳ונגקוק ענה לנאמג׳ון.״אוליי ניפגש אחרי בית הספר אצל מישהו.״ ג׳ימין הציע.״אני בעד.״ ג׳ין ישר קפץ על ההיזדמנות להתקרב לכולם.״מי בעד לישון?״ יונגי שאל והוא היחיד הרים את היד. ״איזה חנונים אתם.״ יונגי אמר והחזיר את הראש שלו לבין הרגליים של ג׳ימין, שהוא שיחק לו בנתיים בשיער ודיבר עם ג׳ין, נאמג׳ון דיבר קצת עם טאהיונג וג׳ונגקוק דיבר עם יונגי על המישחק ההוא.
ההפסקה ניגמרה ויחד איתה הדיבורים, כל אחד הלך לכיתה שלו...
.❤️.
YOU ARE READING
מה אני!?! / !?! What am I
Fanfic-הושלם עונה 1- טאהיונג ילד שונה, כולם בכלל לא יודעים על זה שהוא קיים אבל יום אחד הגורל החליט להגשים לו את התקווה הקטנה שלו ש.... ג׳ונגקוק יראה אותו. אחרי שנתיים שטאהיונג רואה את השני בין ארבע קירות, ג׳ונגקוק החליט לדבר עם טאהיונג... * אני עדיין עו...
