פרק זה הולך להיות האחרון לעונה זו.
נקודת מבט ג׳ונגקוק:
הלכתי לשדה התעופה, האנשים היו מאוד בלחץ להגיעה לטיסות.
חיפשתי בין האנשים את טאהיונג אבל עדיין לא מצאתי. "סליחה אפשר לשאול משו? " באתי לקבלה. "כן ברור. " "אני יכול להגיד לך שם ואז תבדקי עם הוא טס? " היא קצת חששה לענות אבל בסוף אמרה. "זה קצת בעיה אבל תלוי מי אתה בשביל הבן אדם. " היא הביא את הכרטיס שיש שם פרטים עליו ואני צריך למלה את זה.
התקשרתי לג׳ימין ואני מקווה שיש לו את התשובה. "ג׳ימין מהר. מה מספר הזהות שלו? ואיך קוראים להורים שלו? " הוא חשב לרגע וענה. "קודם השם שקראו להורים שלו זה *** ו***, המספר זה 3*******." "תודה." עניתי לו.
ניתקתי לג׳ימין אחרי שהסברתי לו למה הייתי צריך.
ניגשתי לקבלה והגשתי לה את הדוח. "אני עכשיו יבדוק בשבילך. " "תודה." וחיכיתי. אחר מספר דקות היא חזרה ואמרה. "הוא......
נקודת מבט ג׳ימין:
אחר השיחה שלי עם ג׳ונגקוק הבנתי שטאהיונג כניראה מסוגל אפילו לזה.
הלכתי עם ג׳ין ונאמג׳ון לחפש מעוד מקומות ובנתיים יונגי והוסוק מחפשים במקומות אחרים.
"ג׳ין אני בלחץ. " אמרתי בלחץ מטורף. "גם אני אז זה לא יעזור כאן. " ענה לי ואז נאמג׳ון ניסה להרגיע אותנו. "עם הוא אמר שהוא יגיד לך מתי איפה הוא, אז אין למה להילחץ. וגם זה לא יעזור לכם כי זה רק בסוף יוביל לבכי." ג׳ין הסתכל על בן זוגו ורצה פשוט לבכות את החיים שלו. "בוא לכאן. " נאמג׳ון פרס את הידיים לצדדים בשביל חיבוק חם.
"איפה יונגי ברגעים האלה. " אמרתי בקינאה. "חחח. אני מקווה שהוא לפחות הצליח יותר מאיתנו. " נאמג׳ון ענה לי בזמן שג׳ין ממשיך לבכות מדאגה.
אחרי מספר עצירות של בכי או יאוש הגענו לפארק ששם ישבנו עד שהקבוצה השנייה תבוא.
הם הגיעו ולא בפרצוף שמח במיוחד. "גיליתם משו? " שתהם ענו עם הראש 'לא' "אני הולך למות. אין יותר ג׳ימין." התחלתי לדבר בגוף שלישי מרוב שאני לא יודע איפה הילד הזה.
נקודת מבט ג׳ונגקוק:
"מוזר, לא רשום לי עליו כלום. אוליי זה טעות. " היא אמרה והוסיפה. "אוליי הוא עוד לא הגיעה לך תדע." אמרתי לה תודה והמשכתי לחפש.
"איפה הוא יכול להיות? " חשבתי עוד ועוד אבל אין לי אפילו מושג.
ג׳וני אמר שהוא הכי מכיר אותו אז נלך אליו. עליתי על האופניים והתחלתי ליסוע לביתו של ג׳וני.
נקודת מבט כללית:
אחר מספר שעות שלא הצליחו לימצאו אותו, גם שהם התקשרו למשטרה וניסו הכל, עדיין אין תשובה.
"די אני כבר לא יודע מה לחשוב. " ג׳ימין מילמל בבכי וכבר הוא בוכה על יונגי הרבה זמן. ג׳ין כבר לא יודע מה לחשוב וגם נאמג׳ון עושה את מה שיונגי עושה, שזה להיות איתו.
כולם באותו בית גם ג׳וני בבית של טאה וג׳ימין.
הם ניסו לחשוב איפה הוא, מה הוא עושה, אבל לא הצליחו לחשוב לאן הראש שלו לקח אותו.
עבר 12 שעות
אף אחד לא עצם עין ולא נח לרגע. כולם דאגו ולא הפסיקו לשנייה.
פתאום ג׳ימין מקבל טלפון ממספר חסוי, ג׳ימין ענה ושאל מי בצד השני. "הלו? " "ג׳ימין... " הצד השני אמר. "טאהיונג!!! " כולם הסתכלו ישר על ג׳ימין וניסו לקחת את הטלפון, נאמג׳ון פשוט לקח ושם על רמקול. " ג׳ימין אני רחוק, אל תחפש אותי. רק רציתי להגיד שנסעתי בשביל לדעת מה אני. תמשיך בחיים שלך ותימסור לכולם נשיקות ממני." וניתק את השיחה......
.תודה שקראתם.
אני יודעת שהסוף מעצבן אבל פשוט אני לא רוצה שיהיה הרבה פרקים בספר אחד .
בפרופיל שלי יש את עונה 2 אז לכו לקרוא את ההמשך.
תודה שקראתם תודה שהייתם אוהבת המון Sol_B_13💜
YOU ARE READING
מה אני!?! / !?! What am I
Fanfic-הושלם עונה 1- טאהיונג ילד שונה, כולם בכלל לא יודעים על זה שהוא קיים אבל יום אחד הגורל החליט להגשים לו את התקווה הקטנה שלו ש.... ג׳ונגקוק יראה אותו. אחרי שנתיים שטאהיונג רואה את השני בין ארבע קירות, ג׳ונגקוק החליט לדבר עם טאהיונג... * אני עדיין עו...
