נקודת מבט טאהיונג:
הרגשתי את היד של מישהו על הגב שלי, ניבהלתי והתכלתי ישר לכיוון, ראיתי רק את הזיכרונות הרעים.״טאה אתה בסדר? קרה לך משו?״ מישהו שאל.
לא יכולתי להיתרכז כי הייתי מבולבל, מבולבל בזיכרונות הרעים שלי האפלים שאני שונא.״תיתרחק ממני!!!״ צעקתי ישר והתקרבתי לקיר מאחור.״טאה, זה אני.״ הוא ניסה לדבר איתי אבל לא יכולתי.״אני לא מצליח לזהות אותך, פשוט תלך.״ ניסיתי לא למלמל.
הרגשתי פתאום שפתיים מונחות על שלי, אני הרגשתי שזה אהובי. מישהו שאין סיכוי שיעשה את זה לי.
״עכשיו אתה יודע מי אני?״ קוקי שאל אותי וליתף את הלכי שלי. הנהנתי, ישר חיבקתי אותו ולא נתתי לו להגיד מילה נוספת.
אחרי החיבוק שרק הייתי צריך אותו, התחלנו להתרחק והוא הסתכל בעיניים שלי.״טאה, למה אתה פחדתה ממני?״ שאל אותי בדאגה שלא ידעתי שקיימת אצלו.״אני פשוט.... ניזכרתי בדברים שלא עושים לי טוב.״ הורדתי את הקול שלי לאט בשביל שלא ישמעו.״אבל אני איתך למה שיפגעו בך?״ המשיך לשאול אותי שאלות ורק אני לא מפסיק ליבכות.
״אתה לא יודע את הכל....״ אמרתי ועזבתי את האחיזה בו. הוא היה מבולבל ולא מבין.״פשוט אתה לא יודע את כל מה שעברתי.״ שמתי דגש על המילה הכל.
הסתובבתי לצ׳ון הרמתי את הראש ואחרי זה את הגוף גם. קמתי מהמקום בזמן שאני מחזיק אותו מאחורי העורף שלי, בזמן הזה קוקי עדיין בריצפה והסתכל איפה שהייתי.
״בוא נלך.״ אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון האחות שמכירה אותי כאילו זה בית ואנחנו הדיירים שם.״קוקי?״ הסתובבתי והוא עדיין היה על הריצפה.״הוא עשה לך את זה?״ שאל בכעס שהוא הולך לירצוח מישהו בכל רגע.
״עשה מה?״ ״את זה!״ התקדם אלי מהר, ניבהלתי והפלתי את צ׳ון על הריצפה. הוא סובב את הראש שלי אליו, ישר הסתרתי את זה והורדתי את הראש.״זה כלום.״ ״מה כלום? זה כלום? אתה רציני! הוא עשה לך את זה נכון?!?״ התקרב אלי עוד יותר ואני התחלתי לפחד ממנו.״קוקי... תוכל להנמיך את הקול?״ מילמלתי.״אל תיקרא לי קוקי! ואני לא ינמיך את הקול!״ הוא צעק אלי ואני עוד יותר התקפלתי, התחלתי לרדת למטה לריצפה שהיא כבר מכירה אותי.
״תענה!!!״ המשיך ואני שם את הידיים שלי על האוזניים לעצור מלהקשיב ולישמוע אותו.״תענה!!!״ הוא לא הפסיק והרגשתי שהוא פשוט תוקף אותי. זה לא היה פיזי אבל הרגשתי את זה נפשית, כואב יותר, וחזק יותר.״טאהיונג אני רציני, עם תמשיך לשים את הידיים ולהתלם ממני, אני נישבע לך, שאני לא יודע מה היה!״ התחלתי למלמל בבכי והתקבצתי כולי. ״קוקי די...״ אמרתי עם הבכי שלי.״מה די!?!״ הוא נשם עמוק והוסיף.״תחליט מה אתה עושה עם החיים שלך כי אני בחוץ.״ והלך משם.
נקודת מבט של ג׳ונגקוק:
הסתובבתי ולא האמנתי שבאמת עשיתי את זה, שהסתובבתי ראיתי את הוסוק עומד שם, הוא הסתכל עלי בהלם מאיך שאני הגבתי ואני מבין אותו. אני לא מגיב ככה אבל הבנתי שעם אני לא יפרד ממנו הוא רק יסבול יותר....
.❤.
YOU ARE READING
מה אני!?! / !?! What am I
Fanfic-הושלם עונה 1- טאהיונג ילד שונה, כולם בכלל לא יודעים על זה שהוא קיים אבל יום אחד הגורל החליט להגשים לו את התקווה הקטנה שלו ש.... ג׳ונגקוק יראה אותו. אחרי שנתיים שטאהיונג רואה את השני בין ארבע קירות, ג׳ונגקוק החליט לדבר עם טאהיונג... * אני עדיין עו...
