פרק-30

529 46 0
                                    

אחרי הסיבוב שלי הגעתי לבית.

דפקתי בדלת ויונגי פתח לי.״ג׳ימין...״ הוא חיבק אותי חזק והריח את הריח שלי.״יונגי איפה טאהיונג?״ הוא הפריד את החיבוק והסתכל אלי.״הוא שם.״ הצביעה על החדר שלו.

עליתי במדרגות והלכתי לחדר, דפקתי בדלת.״טאה טאה? אתה בסדר?״ שאלתי בתיקווה קטנה שהוא יגיב לי בימקום שאני יכנס בלי רשות.׳כן.׳ היה זימזום של חיוב.

הבנתי שהוא לא ידבר ואני יצתרך להיכנס. ניכנסתי והדבר היחיד שראיתי זה אותו במיטה, ‏בקובץ כולו לכדור ועם אוזניות שומע שירים.

״טאהיונג מה קרה?״ הוא הסתכל אלי לרגע והיתלם.״נו תספר כבר לפני שאני ‏יוציא ממך בכוח.״ גיחחתי קצת אבל הוא עדיין נישאר רציני.״תעזוב אותי ג׳ימין.״ אמר לי בקול ממש עמוק.

לפני שהלכתי טיילתי קצת בחדר וראיתי את הציורים שטאה צייר בהם את ג׳ונגקוק.״איזה יפה זה!!!״ אמרתי בהתלהבות. ״אתה יכול לקחת עם אתה רוצה.״ אמר לי וניכנס למקלחת שלו.״מוזר... הוא אף פעם לא נותן לי ציור אחד שלו ובעיקר של קוקי.״ נישארתי מבולבל.

נקודת מבט ג׳ונגקוק:

אני מרגיש ממש רע שככה צעקתי על טאהיונג, כאילו זה ממש לא אני. אני חושב שאני ממש הגזמתי, אוליי אני ילך אליו? השאלה הזו הוברת לי משו כמו 10 פעמיים בכל שנייה אחרי כל מה שקרה.

הוא בסדר? הוא עם מישהו? הוא בוכה? מה הוא עושה? השאלות האלה גם היו אבל השאלה האמיתית זה מה הוא חושב אלי.

אחרי שהסתיים הלימודים אני הלכתי לבית, ניחכנסתי בדלת והרגשתי את האוויר הקר שהיה בבית. עליתי לחדר שלי, לקחתי את התיק פתחתי אותו.״אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון.״ אמרתי לעצמי בתיקווה קטנה שזה היה מעשה נכון ולא הפוך.

התחלתי לכתוב את מה שיושב לי על הלב בשיר, זה תמיד עוזר לי ‏להירגע ולהגיד את כל מה שאני חושב ומרגיש, לפני שאני עושה משו שמאוד מותח אותי.

אחרי כל הכתיבה הבנתי שעכשיו זה הרגע לגלות מי זה ג׳וני ומה הוא מתכוון לעשות.

כתבתי לו:

אני; אתה מרוצה? ניפרדתי ממנו, מה תעשה עכשיו עם זה שניפרדתי?

אחרי מספר דקות הוא ענה:

ג׳וני; אני לא מתכוון לעשות כלום, אחרי הכל טאהיונג יחזור אלי מרצונו.
ניראה לי אתה עוד לא מכיר אותו מספיק טוב בשביל לדעת שלטאהיונג יש עבר קשה שרק אני זה שיכול לעזור לו.
ואל תידאג לו, ג׳ימין הוא מספיק האמא שלו אז לא חסר לו דאגה.
ועוד משו , אני רוצה להגיד לך שעם תספר למישהו על השיחה הזאת בנינו,  אתה לא תיראה יותר אור יום.

הסתכלתי על ההודעה והדבר היחיד שעלה לי לראש זה.״מה היה לו בעבר שיגרום לטאהיונג לחזור אליו?״ התחלתי לקלל את עצמי על זה שנתתי לו ככה ללכת, ואני יודע על כל המצב הקשה שלו ועדיין עשיתי את זה......

. ❤.

מה אני!?! / !?! What am IWhere stories live. Discover now