נקודת מבט כללית:
ג׳ונגקוק שם לב שזה הפריע לשני וניסה להסיח את דעתם של הוריו. "אתם יודעים ש... שהמשכתי בכתיבה שלי. " קוקי בסוף מצא במה להסיח אותם.
טאהיונג הבין שהשיר שראה זה בטוח שלו, אחרי הכל מי יכתוב שיר כזה בדיוק שהם ניפרדו, בשיר המילים קצת עצובות.
טאהיונג קם מהשולחן. "תודה רבה על האוכל, הוא היה טעים. אני חייב ללכת. " טאהיונג ניסה ללכת בשביל שיפסיק להרגיש לא רצוי או שהלב שלו יותר כאב בכלל שהוא רואה את מי ששבר אותו.
"תודה לך שאתה כאן. תבוא לעוד פעמיים. " הציע האמא והאבא הסכים איתה. "תודה אני אשמח. " וידע בלב שרוב הסיכויים שלא יחזור לכאן שוב.
ג׳ונגקוק הלך עם טאהיונג לדלת והתחיל להגיד. "סליחה שהייתה חייב להיות במצב לא נוח. " קוקי התנצל ומקווה שלא היה לו עוד מצבים לא נוחים איתו כי הוא רוצה להיות כל רגע עם השני, אבל הראש אומר אחרת.
"זה בסדר... אני יחזיר לך את הבגדים בהזדמנות. " טאהיונג אמר בלחש והסתובב ללכת לכיוון ביתו.
ג׳ונגקוק סגר את הדלת ונשם עמוק. "לפחות הוא בסדר... " זה ניחם אותו להיראות שהוא לא עשה לעצמו משו.
נקודת מבט טאהיונג:
שיצאתי מהבית ידעתי שאין לי לאן לחזור, ג׳ימין רק יחפור לי, ג׳ין כל הזמן דואג לי ולנאמג׳ון, עם הוסוק אני בכלל לא רוצה לדבר. בקיצור אין לי לאן ללכת.
אמרתי לעצמי ואני לא מאמין שאמרתי או שחשבתי על זה, מה עם ג׳וני? שאלתי את עצמי וישר שללתי, הוא אפילו לא קרוב ללהיות אופציה. חשבתי על זה שוב וניזכרתי שג׳ימין אמר לי פעם אוליי איך גילה ג׳ונגקוק על ג׳וני.
טוב אני הולך אליו ומצפה לתשובות שלו, כדי שהם היו מספיק טובות ומספיק הגיוניות.
אני לא ידעתי איפה הוא גר כי הוא חדש בשכונה. לקחתי את הטלפון והדבר היחיד שזכרתי זה את מספר הטלפון שלו.
אני; איפה אתה גר?
ג׳וני; מה כבר אתה רוצה להיות בבית שלי? עוד לא עבר יום.
אני; עם אתה כל כך נגד שאני יבוא טוב....
ג׳וני; לא לא לא הכתובת זה,*******
אני; טוב אני מגיעה עוד חמש דקות
כיביתי את הטלפון אבל שמתי שירים. בדרך לבית שלו אני חושב עם עשיתי את הדבר הנכון, עם עשיתי את הצד הנכון אחרי הכל אני עדיין אוהב את קוקי שלי.
הגעתי לבית עמדתי מול הדלת והרגליים שלי רועדות. הרמתי את היד ורק שהרמתי היא ישר....
נקודת מבט ג׳ימין:
"יונגי דיי. " אמרתי לו בזמן שהוא מנסה לקבל ממני צומי. "מה אסור לי קצת אותך? רק לכלים מותר שתיגע בהם? " הסתכלתי לרגע והתחלתי לצחוק. "אני רק שותף את הכלים, למה אתה לא יכול לחכות רגע? " שאלתי שאלה רטורית כי התשובה כבר ידוע לי. "לא, אתה רק שלי. " התשובה הזו תמיד אותה אחת, אי אף פעם לא תשתנה.
סיימתי, ניגתי את הידיים ואמרתי. "כן. עכשיו אני שלך. " שמתי את הידיים שלי על העורף שלו. "יופי." נישק אותי והוסיף. "אני צריך לדבר איתך על משהו.... " יונגי נשמע לי רציני.....
.❤.
YOU ARE READING
מה אני!?! / !?! What am I
Fanfiction-הושלם עונה 1- טאהיונג ילד שונה, כולם בכלל לא יודעים על זה שהוא קיים אבל יום אחד הגורל החליט להגשים לו את התקווה הקטנה שלו ש.... ג׳ונגקוק יראה אותו. אחרי שנתיים שטאהיונג רואה את השני בין ארבע קירות, ג׳ונגקוק החליט לדבר עם טאהיונג... * אני עדיין עו...
