Destiny- Z.M

פרק 4

נכנסתי להתקלח, שרתי והרהרתי, כמו תמיד. המקלחת הייתה כמו המקום הבטוח שלי מאז שאני זוכר את עצמי, מאז ומתמיד.
נתתי לעצמי להרגע, נתתי למים החמים לשטוף את גופי מיום מתיש וארוך, מאחד הימים הכי טובים שהיו לי בחיי. אהבתי את זה.
כשיצאתי מהמקלחת השעה הייתה 19:00, הרשתי לעצמי לקחת תנומה קטנה.
תוך כמה שניות נרדמתי וחלמתי חלום מוזר, הכל בו היה נראה כל כך אמיתי, אני חושב שזה הגורל.
אני לא אחד שמאמין בדברים האלה אבל בחיי, זה היה נראה אמיתי.
חלמתי על מישהי עם שיער שטני ועיניים ירוקות נוצצות, נמשים וגוף טוב. היא הייתה יפה מאוד אבל היה אפשר לראות עליה שהאופי שלה הרבה יותר יפה מהיופי שלה. היא חייכה וחיבקה אותי.
׳אני אוהב אותך, אמה׳ אמרתי לה ונישקתי אותה.
׳א..אני צריכה לספר לך משהו...׳ היא אמרה והסתכלה לי בעיניים ומיד השפילה מבט, היא נראתה עצובה.
הנהנתי בראשי וחייכתי אליה, חיכיתי לתשובה, חיכיתי שהיא תחזיר את החיוך הענקי שלה לפרצוף היפה שלה.
כעבור כמה רגעים התעוררתי מהשינה וזכרתי בבירור את החלום, זה מוזר, אני אף פעם לא זוכר את החלומות שלי.
סיימתי להתארגן וירדתי לבקש מאמא שלי טרמפ לבית של הארי כי אין לי עדיין רישיון, אני רק בן 17.
״אמא?״ קראתי לה וחיפשתי אותה בבית.
היא יצאה מהמטבח ולואי היה לידה.
״לואי?״ שאלתי כדי להבין מה הוא עושה אצלי בבית.
״בוקר טוב ליפיפיה הנרדמת״ לואי אמר וצחק, גם אמא שלי צחקה ואני סתם חייכתי חיוך מובך.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי לאחר כמה רגעים.
״לוקח אותך לבית של הארי. אתה מוכן?״ לואי שאל וסרק בעיניו את מה שלבשתי בלי בושה, הסמקתי.
יצרתי קשר עין עם אמא שלי כדי לקבל אישור, היא חייכה אליי ויצאתי מהבית שלי עם לואי.
נכנסנו לאוטו של לואי והתחלנו לנסוע, היה שקט מוחלט באוטו.
״שמעתי שהיה לך קטע עם מעריצות״ לואי אמר לפתע ושבר את הדממה.
״כן, זה היה מוזר אבל אני מניח שאני צריך להתרגל לזה״ אמרתי וגירדתי בעורפי.
״אז תתרגל מהר, יש לי הרגשה שנהיה הלהקה הכי מצליחה בעולם״ לואי אמר וטפח לי בגב.
כעבור כמה דקות הגענו לביתו של הארי, ליאם ונייל כבר היו שם וחיכו לנו בחצר.
״איפה הייתם? אני מת מרעב״ נייל רטן וכולם צחקו.
לפתע הארי הופיע משום מקום ובידו עצים, אני חושב שהוא רוצה להקים מדורה.
עזרנו לו לסחוב את העצים והקמנו מדורה.
צלינו מרשמלו, היה ממש כיף.
״אז.. ספרו לי על העבר שלכם״ ליאם אמר לפתע ונשימתי נעצרה.
׳הו שיט... רק לא זה...׳ חשבתי לעצמי ואני די בטוח שהחוורתי.