Destiny- Z.M

פרק 48

כעבור כמה דקות, אמה והארי חזרו מהמטבח.
״זה בתנור״ הארי הודיע.
״יאמי״ נייל ליקק את שפתיו והעביר את ידו על בטנו.
״לואי! אתה בן 19 עוד כמה ימים!״ אמה צווחה ורצה לחבק אותו.
״אני יותר מתרגש מהכריסמס״ לואי צחקק.
״דפוק״ היא חבטה בו. צחקקתי.
״היא מתרגשת יותר ממך, אתה אמור להתלהב״ ליאם צחק.
״נכון, ליאם צודק!״ אמה כיווצה את עיניה לנגד לואי וחזרה לשבת לידי.
״אני ממש מתרגשת בשבילכם!״ אמה צווחה לפתע. צחקנו במקהלה. היא מדהימה.
״צריך לשכפל אותה״ הארי גיחך.
״אני רוצה להיות אח שלך״ נייל אמר וחיבק אותה.
״יש מספיק אמה לכולם!״ היא הצטרפה לצחקוקים.
״טוב, עכשיו ברצינות, אתם שלמים עם זה?״ אמה שאלה וניסתה להיות רצינית עד כמה שהיא יכלה.
הסתכלנו אחד על השני וחייכנו חיוך קטן. התשובה שלנו הייתה זהה.
״כן״ אמרנו ביחד.
״אני באמת מאושרת בשבילכם, אתם תהיו להקת הבנים הכי מצליחה בעולם!״ היא אמרה וחיבקה אותי.
״את חושבת?״ שאלתי.
״אני בטוחה״ היא ענתה.
״אז הארי, ליאם ונייל, מה עם חברה? יש משהו?״ אמה התעניינה.
״לא״ הארי וליאם אמרו ביחד.
״כן״ נייל אמר.
״מה? מי? למה לא ידעתי על זה?״ אמה הסתקרנה.
״אני נשוי לאוכל, אתם אמורים לדעת את זה״ נייל אמר כאילו זה מובן מאליו.
״דפוק״ היא גלגלה אליו עיניים.
״ואתם לא רוצים מישהי?״ היא המשיכה ושאלה.
״כיף להיות רווק״ הארי משך בכתפיו.
״לא מוצאים את הכפילה של אמה וולדורף בכל יום...״ ליאם הוסיף.
״אמרתי לכם, אני לא רווק״ נייל אמר כשכל המבטים הופנו אליו.
״אתה לא תמצא מישהי בחיים״ אמה טפחה על כתפו של נייל וצחקקה.
״ומה הבעיה בזה?״ נייל הרים גבה.
״הבעיה בזה שפיצה לא יכולה ללדת״ הארי ענה.
״לא תדע אם לא תנסה!״ נייל הקניט והוציא לשון.
דפקתי את ידי בראשי, הילד הזה כל כך מטומטם ומצחיק לפעמים, הוא כמו אחי הקטן שמעולם לא היה לי.
״הפיצה מוכנה!״ אמה הודיעה ורצה למטבח לאחר שהיא בדקה בפלאפון שלה מה השעה.
״כעבור כמה דקות היא חזרה לסלון שעל ידיה מונחות כפפות ענקיות שאמורות למנוע כוויות והיא החזיקה בשני מגשי פיצה ביתיים ומאולתרים. היא הניחה את הפיצות על השולחן.
״יאמי״ נייל בעיקר פינטז על הפיצה שעמדה מולו.
״תגידו אם יצא טעים״ הארי אמר ונייל מהר תפס במשולש פיצה ודחס אותו לפיו.
״תיזהר! זה רותח!״ אמה הזהירה אבל זה היה מאוחר מידי.
״זה חם!״ נייל צווח ורץ במעגלים.
״מה עושים עם הילד הזה?״ לואי שאל.
״מקלחת קרח לא תזיק״ אמה זממה.
״אבל חורף!״ נייל צווח תוך כדי ריצה, כנראה שהוא שמע אותה.
״גם נכון... פשוט, תרגע, תנשום״ היא ניסתה להרגיע אותו. נייל נשם ולאט לאט בלע את הפיצה הרותחת שהייתה דחוסה בתוך פיו.
״כל הכבוד!״ אמה מחאה כפיים ורצה לחבק אותו.
״בתיאבון, בנים״ אמה צחקקה והתחלנו לאכול. הפיצה הייתה מדהימה, בדיוק כמו שאמה יודעת להכין. אני מת עליה, היא טובה בהכל, אני לא מאמין שהיא שלי.
סיימנו לאכול והלכנו לכיוון הטלויזיה. השעה הייתה 23:00 בערך.
״סרט?״ לואי שאל.
״סרט״ הארי אישר וגנב ממנו את השלט. הוא שם את הסרט האהוב עליו- היומן. הארי צפה בסרט הזה יותר מ30 פעמים והאמת שגם לי יצא לצפות בסרט הזה פעמיים לפחות, הוא באמת יפה ומרגש.
ראינו את הסרט, הוא היה ארוך מאוד אבל בעיקר מרגש. לא נשארה עין אחת יבשה.
״אני חושבת שנלך לישון״ אמה פיהקה כמה דקות לאחר שנגמר הסרט.
״את צודקת״ ליאם הוסיף ופיהק.
״מי שאמר שפיהוקים מדבקים, לגמרי צדק״ לואי פיהק גם הוא.
״בכל מקרה, אני אראה לכם את החדרים שלכם״ אמה שפשפה את עיניה והובילה אותם לחדרים שלהם. כל אחד נכנס לחדר שאמה נתנה לו ואני ואמה ישנו בחדרה.
״זאיזאי?״ היא קראה לי.
״מה, אמי?״ מלמלתי.
״האמת שאני לא עייפה, בא לי לראות עוד סרט״ היא משכה בכתפיה ואמרה בקול מתוק.
״אני זורם״ חייכתי. האמת שגם אני לא הייתי עייף כל כך.
״מה את שמה?״ שאלתי והתיישבתי על מיטתה.
״מה נראה לך שאני שמה?״ היא התחכמה.
״טיטאניק?״ היססתי. טיטאניק היה הסרט האהוב על אמה מאז ומתמיד, וגם לנצח.
״טיטאניק״ היא אישרה את דבריי בחיוך זומם.
היא הפעילה את הסרט ושנינו שקענו בו.
כעבור כמה שעות איכותיות, הסרט נגמר.
״א..אני אוהבת או-את הסרט הזה! טיטאניק זה סרט מהמם ומרגש ובחיים לא ימאס לי ממנו!״ אמה אמרה בקול צרוד ומעיניה לא הפסיקו לרדת דמעות. אוי, כמה שהיפה שלי רגשנית...
״גם אני אוהב אותך״ צחקקתי.
״מ..מה? אבל! היי, לא אמרתי שאני אוהבת אותך!״ היא רטנה אבל העיניים היפות שלה קרנו מאושר.
״אבל התכוונת לזה״ מחיתי את דבריה וקרצתי.
״אני שונאת אותך״ היא הזעיפה פנים והתאפקה לא לצחוק.
״את אוהבת אותי״ קבעתי, ניסיתי לא לצחוק מהמראה שלה.
״תסתום״ היא אמרה ודחפה אותי.
״אבל אני לא רוצה״ עניתי ופה כבר לא שלטתי על עצמי. נחנקתי מהצחוק של עצמי וקפצתי על אמה שלי, חנקתי אותה בנשיקות.
״לך ממני! שמן״ אמה צחקקה.
״שמן, אה?״ הרמתי גבה בגיחוך והתחלתי לדגדג אותה.
״אוקיי אוקיי! אני אוהבת אותך!״ אמה צעקה ונחנקה מצחוק.
״אני ידעתי את זה״ אמרתי בגאווה ונשקתי ללחייה.
״ג׳ק חתיך״ היא אמרה במבט חולמני.
״אני יותר״ אמרתי וכיווצתי גבות.
״לא. ג׳ק יותר״ היא אמרה במהירות וחייכה.
״אוקיי, אז תלכי לג׳ק״ אמרתי וניסיתי לזייף עצבים. הרי אי אפשר *באמת* לכעוס עליה.
״לליאונרדו דיקפריו? זה רחוק מידי והוא גם די זקן, אבל אתה יודע מי דומה לו ובגיל המושלם?״ היא אמרה והרימה גבה בשעשוע.
״מי?״ שאלתי בהתעניינות.
״הארי!״ היא ענתה ופרצה בצחוק.
״אז תלכי להארי, הוא מחכה להציל אותך מקרחון ממש מאחורי הדלת״ גיחכתי.
״אני אלך! ביי, אקס״ היא צהלה ובאה לצאת מדלת חדרה.
״אקס? מה עם נשיקת פרידה?״ שאלתי וחסמתי לה את הדלת.
היא נישקה אותי ובאה לצאת מהדלת.
״זה כל מה שמגיע לי?״ שאלתי וזייפתי עצב.
״אוף נו באמת נראה לך שאני אעזוב אותך? אתה תקוע איתי, גם אם תרצה וגם אם לא״ היא אמרה בחיוך וקפצה עליי.
״לא חשבתי אחרת״ חייכתי את אחד מהחיוכים המתחכמים שלי. אני באמת אוהב אותה, בכל ליבי.
-
א נ י
א ו ה ב ת
א ו ת ם .