Destiny- Z.M

פרק 15

קמתי בשעה 9:00 בבוקר בחדרה של דוניה.
חיפשתי את דוניה בעיניי, אבל היא לא הייתה בחדר.
״איפה את, דוני?״ מלמלתי בקול של בוקר.
יצאתי מחדרה והלכתי לכיוון החדר בו לואי ישן, יכול להיות שהיא עם לואי?
פתחתי את הדלת אבל לא היה שם אף אחד.
״הכל בסדר, זאין?״ מישהו שאל אותי ונגע בכתפי.
הסתובבתי מהר, זיהיתי שזה היה הקול של לואי.
״כ..כן, הכל בסדר. אתה יודע איפה דוניה?״ תקפתי בשאלות.
״אני אמור לדעת איפה דוניה?״ הוא שאל וגירד בעורפו.
״לא משנה.. תודה״ אמרתי והלכתי, השארתי את לואי חסר מילים.
חיפשתי בכל הבית, לא מצאתי אותה בשום מקום.
״אחח״ נייל מלמל כשבטעות נתקלתי בו בזמן שחיפשתי את דוניה.
״מצטער״ אמרתי ועזרתי לו לקום.
״הכל טוב?״ ליאם צץ משום מקום ושאל.
״אני חייב את דוניה. עכשיו״ קבעתי בקול צרוד.
״קרה משהו?״ הארי צץ ושאל.
״תעזרו לי לחפש אותה?״ התחמקתי ושאלתי בקול תמים.
״בטח״ לואי אמר וחיפשנו אותה מחוץ לבית ובתוכו.
״חשבת על להתקשר אליה?״ הארי שאל בזמן שהוא מתנשף מחיפושים.
״אופס?״ אמרתי בשאלה, אני די בטוח שבתת מודע שלי הרבצתי לעצמי, ולא בצורה עדינה.
חייגתי לדוניה, היא לא ענתה בצלצול הראשון וגם לא בשני.
״נוווו״ רטנתי בזמן שהזזתי את הרגל שלי ללא כוונה, זה תמיד קורה לי כשאני לחוץ או עצבני.
״תדבר איתנו״ נייל אמר.
״היא תהיה בסדר״ ליאם אמר וחייך חיוך קטן.
״טוב...״ לקחתי נשימה עמוקה וסיפרתי להם על אתמול, על לפני שפגשתי את אמה ועל היום בלילה.
״אני אתקשר אליה, אולי היא תענה לי״ לואי הודיע.
״קורה ביניכם משהו?״ שאלתי והרמתי גבה.
לא הייתי עצבני על לואי, לואי הוא ילד טוב והוא חבר שלי- אני סומך עליו, אבל זה יהיה מוזר אם החבר הכי טוב שלי ואחותי הגדולה יהיו ביחד למרות שהם בני אותו גיל.
״מממ..? לא כלום, מה פתאום״ לואי ענה בהיסוס.
״קיבלתי את התשובה שלי...״ מלמלתי.
כעבור כמה דקות דוניה ענתה לשיחה של לואי.
חטפתי לו את הפלאפון מהיד והלכתי לפינה שקטה בבית.
״דוני??? איפה את???״ ניסיתי לגייס את הקול הכי רגוע שלה למרות שמתתי מבפנים.
״זאין? מה?...״ היא מלמלה בקול צרוד ולא מבין.
״איפה את?״ שאלתי בקול קשוח.
״א..אני בסדר״ היא מלמלה וניסתה להרגיע אותי ואת עצמה.
״איפה את? אני בא לקחת אותך״ קבעתי.
״א..אני אבוא עוד מעט, בבקשה אל תדאג לי״ היא ביקשה בקול רועד.
״את רוצה שלואי יבוא לקחת אותך?״ שאלתי.
״לא! שאף אחד לא יבוא, אני בסדר!״ היא לפתע צעקה.
״דוני, אם את לא באה עכשיו אנחנו נזעיק משטרה!״ הודעתי לה בקול קשוח.
״אני אגיע, מבטיחה״ היא אמרה בהיסוס וניתקה.
״נו?״ הבנים שאלו אותי כשסיימתי את השיחה והתקדמתי לכיוונם.
״היא נשמעת מוזר, היא אמרה שהיא תגיע״ אמרתי בהיסוס.
לואי נשם עמוק, כאילו הוא שחרר מועקה שישבה עליו וחייך חיוך קטן.
״אז היא בסדר? איפה היא?״ נייל שאל.
״היא דחתה אותי כשאמרתי לה שלואי יבוא לאסוף אותה״ אמרתי בקול קשוח והסתכלתי לכיוונו של לואי.
חיוכו נמחק, הוא נראה מהסס.
״לואי, קרה משהו ביניכם?״ שאלתי וניסיתי לגייס את הקול הכי רגוע שלי.