Destiny- Z.M

פרק 23

״החיים הם כמו רכבת הרים, יש בהם עליות ויש ירידות. אבל זאת ההחלטה שלכם אם לצרוח או להנות מהנסיעה״ אמרתי.
״מאיפה הבאת את המשפט הגאוני הזה?״ הארי שאל בהתעניינות.
״האמת? אני בעצמי לא יודע. אני חושב שמהלב״ מלמלתי, עדיין לא מבין מאיפה המשפט הזה צץ לי במוח.
״תקשיב למשפט שלך״ ליאם אמר לי וטפח על הכתף שלי.
״תפסיק לחשוב יותר מידי, תחיה את החיים״ לואי הוסיף.
״כן, תלך אחרי הלב שלך״ נייל סיים ואמר.
״תודה חברים״ אמרתי וחייכתי לכולם חיוך אמיתי וכנה.
הרכבת התחילה לנסוע.
מיליון מחשבות פוצצו לי את המוח, חשבתי שהמוח שלי יתפוצץ בזמן הקרוב אבל נלחמתי לא להתייחס אליהן, אני צריך ללכת אחרי הלב שלי ולא להקשיב למוח שלי, כפי שהבנים המליצו לי.
כל עלייה וכל ירידה גרמה לכל אטום בגופי לצנוח אבל נהנתי מהנסיעה.
״היה כיף!״ נייל ולואי צרחו ביחד כשירדנו מהרכבת הרים.
״לאן עכשיו?״ ליאם שאל.
״לאכול!״ נייל צרח כמו ילד קטן ומשך אותנו אחריו.
התיישבנו והזמנו המבורגר וצ׳יפס כמו כל בן אדם נורמאלי שחי על כדור הארץ.
״אני צריך לספר לכם משהו״ הודעתי.
הם הנהנו והתחלתי לדבר.
״אחרי שהלכתם מהבית שלי, נכנסתי להתקלח ואז פשוט הלכתי לישון כי הייתי עייף מת״ אמרתי.
״ומה הבעיה בזה?״ הארי שאל ועיקם גבה.
״החלום שחלמתי הוא הבעיה בזה. קיבלתי הצצה לעתיד שלי והוא לא זוהר במיוחד״ אמרתי ברעד.
״מה חלמת?״ נייל שאל בהתעניינות בפה מלא בצ׳יפס.
״ב..בחלום אמרתי לאמה שא..אני אוהב אותה והיא ב..בכתה ו..ואז היא אמרה שאסור לי לאהוב אותה ושאני אנוכי ו..ואז ה..היא נפרדה ממני״ אמרתי בגמגום.
״אתה לא יכול לדעת אם זה בטוח יקרה, תחשוב חיובי״ לואי ניסה להרגיע.
״בחלום שלך ראית מה הסיבה שהיא נפרדת ממך?״ ליאם שאל.
״לא״ עניתי.
״יהיה בסדר, אל תדאג״ הארי ניסה להרגיע.
״זה הגורל שלך, אתה לא יכול לשנות אותו״ נייל קבע במבט מצטער.
ידעתי שהוא צודק, אפילן המוח שלי ידע את זה. אבל ויש אבל עצום- הלב שלי סירב לעכל את זה. והלב שלי הוא זה שקובע. הייתי מבועת.