Destiny- Z.M

פרק 38

קמתי ב9:30, הייתי עירני ושמח מתמיד. הלילה לא חלמתי על אמה והאמת שאני יכול להתרגל לזה, אני רוצה אותה במציאות- לא בבולשיט על הגורל שנמצא בחלומות שלי.
התמתחתי מעט במיטתי ולקחתי את הפלאפון שלי מהשידה הקרובה למיטה.
׳בוקר טוב׳ הקלדתי לאמה וחייכתי לעצמי חיוך גדול.
׳בוקר מצויין. אגב, מצטערת שנרדמתי עליך ככה, הייתי עייפה ברמות׳ היא שלחה לאחר כמה דקות.
׳זה בסדר, אני יודע שאני נוח׳ צחקקתי ושלחתי.
׳אתה באמת נוח׳ היא שלחה בחזרה.
׳תהיי מוכנה ב10:30. הולכים לים׳ שלחתי.
׳עם חברים שלך?׳ היא שלחה ויכולתי לדמיין אותה מחייכת מבעד למסך.
׳כן׳ שלחתי.
׳אני אהיה מוכנה, ביי זאין💗׳ היא שלחה לי והתנתקה.
חייכתי לעצמי חיוך מנצח והלכתי להתארגן. עשיתי את ארגוני הבוקר שלי, שמתי מכנס קצר של בגד ים וזרקתי על עצמי גופיה רופפת. ירדתי למטה והכנתי לעצמי קפה.
״בוקר״ סאפה הגיחה מהמסדרון ופיהקה.
״בוקר טוב גם לך אחות קטנה״ צחקקתי ולגמתי מהקפה שלי.
״תעשה לי שוקו״ היא מלמלה בעייפות.
״ב..בקש-ה״ רמזתי בעצבים מזוייפים.
״תעשה לי שוקו בבקשה״ סאפה גערה.
״בדרך אליך״ צחקקתי והכנתי לה שוקו.
״למה אתה כל כך שמח? ועוד על הבוקר...״ וואליה הצטרפה.
״לא לגילכן״ הקנטתי והן הביטו בי במבטי רצח.
״אוקיי אוקייייי!״ צרחתי בייאוש וחשש, מבטי הרצח שלהן ממש מפחידים. הן חייכו, הן חיכו שאני אתחיל לדבר.
״לאח שלכן יש חברה״ גיחכתי.
״היא יפה?״ סאפה שאלה ופערה את עיניה.
״תביא לראות״ וואליה גנבה ממני את הפלאפון ונכנסה לאינסטגרם.
״איך קוראים לה?״ היא שאלה.
״את הפלאפון. אליי. עכשיו״ קבעתי והיא הביאה לי הפלאפון בייאוש. הקלדתי את השם של אמה באינסטגרם והראתי להן תמונה שלה.
״היא נראת כמו נסיכה״ סאפה קבעה בקול מתוק.
״היא באמת כזו...״ מלמלתי.
״מצטער בנות, אני חייב לזוז להעיר כמה אידיוטים״ גיחכתי והתקשרתי לנייל.
״ממ?״ הוא מלמל בקול ישנוני.
״אל תגיד לי שהם לא העירו אותך...״ מלמלתי בעצבים בשקט וצירפתי לשיחה את הבנים.
״בוקר טוב!״ צרחתי לפלאפון.
״מה?- אנחנו ערים!!״ הארי מלמל בפחד.
״הנה, בדיוק עשר, אנחנו עומדים בזמנים״ לואי הוסיף.
״כן כן, מה שתגידו... טוב, תהיו מוכנים בעשר וחצי. תלבשו בגדי ים״ קבעתי.
״סגור. לאסוף אותך?״ ליאם שאל.
״רק אם אתה רוצה לראות את אמה לפני כולם...״ גיחכתי.
״כן!״ הוא צרח בהתלהבות וצחקקתי.
״טוב, תיזהרו לאחר״ אמרתי בקשיחות וניתקתי.
הזמן עבר מהר. השעה הייתה 10:20 כשליאם צפר מחוץ לביתי.
״תגידו לאמא ואבא שאני בים עם הבנים״ אמרתי לוואליה וסאפה בזמן שעברתי את הסלון בריצה קלה. הן הנהנו אליי ומלמלו משהו שהיה נשמע כמו ״תהנו״.
״בוקר״ ליאם מלמל.
״בוקר מצויין. למה אתה שלילי על הבוקר?״ דיברתי במהירות.
״כנראה שהדייט שלך הלך ממש טוב״ הוא אמר וצחקק, הנהנתי.
״טוב, לוקחים את אמה. הכתובת שלה היא *** ותיזהר לעשות בושות״ הזהרתי את ליאם, הוא הנהן והתחיל לנסוע. עצרנו מחוץ לבית של אמה וצפרנו, חיכינו שהיא תגיע. אחרי כמה שניות היא יצאה מדלת ביתה והתקדמה לכיוון הרכב של ליאם.
״היי״ היא זרחה ונישקה אותי בלחי.
״ה...״ באתי להחזיר היי אבל היא קטעה אותי.
״ומי אתה?״ היא הסיטה את מבטה לליאם ושאלה בהיסוס.
״הו! פאק, סליחה, אני כזאתי שכחנית לפעמים. אתה בטח ליאם, לא?״ היא אמרה במהירות, כאילו נפל לה האסימון. גיחכתי וליאם היה נראה המום, ובצדק, הוא לא היה רגיל לחוסר הטאקט שלה.
״ליאם״ הוא חייך אליה מבעד למראה כשיצא מההלם.
״אמה״ היא חייכה אליו בחזרה.
״הוא באמת חתיך...״ אמה לחשה לי.
״אז מה את מספרת על עצמך, אמה?״ ליאם הפתיע ושאל.
״מה לספר?״ היא גיחכה והאדימה, אני די בטוח שהיא ניסתה לשכנע את עצמה שהוא לא שמע את האמירה שלה.
״מה את מוצאת בבחור הזה?״ ליאם גיחך והסיט את מבטו אליי.
-
אתם מתחילים פחות או יותר להבין את הסיפור?