Everything has changed

פרק 18- 19: ״חגים וסנטה בא לבקר חלק א׳ ״

״אני בבית!״ צעקתי נכנסת עם המזוודות שלי, שבועיים שלמים של משפחה , חברים וחגים, כבר קבעתי בערב עם קאסי, וויליאם ומלקולם אצל מלקולם בבית, ותכננתי ללכת לקניון כדי לקנות מתנות, כן זה ברגע האחרון אבל לא היה לי זמן לקנות קודם.. אז ממש אחרי שאמרתי לאבא שלי שלום הכנסתי את המזוודות לחדר שלי והחלפתי בגדים במהירות.
נשארתי עם הג׳ינס השחור הארוך המשופשף אבל החלפתי לגופיית בטן אפורה כהה ומעיל בורדו בגזרה ארוכה ומחויטת, נעלתי נעלי עקב בצבע בורדו בגוון זהה למעיל ושמתי שעון שחור, פירקתי את הצמה שהייתה קלועה לי בשיער מה שיצר גלים עדינים..

לקחתי את המפתחות של האוטו ונסעתי לקניון, הגעתי תוך כמה דקות וחניתי בחוץ, המגרש היה מפוצץ במכוניות ויכולתי רק לנחש מה עומד לחכות לי בפנים.

נכנסתי פנימה וכמו שצפיתי כל כך הרבה ילדים והורים רצים בין חנות לחנות, העץ הענק עמד כרגיל בין כל החנויות וילדים שיחקו עם הקישוטים שלו, נכנסתי לחנות האהובה עליי וקניתי שם לקאסי חליפה שכל כך תתאים לה במיוחד עכשיו שהיא עוד שנייה מסיימת את לימודי ראיית החשבון שלה ותהפוך לרואת חשבון הכי טובה באזור, המשכתי ללכת וראיתי דרך החלון השקוף של החנות את המתנה המושלמת בשביל אבא שלי, זה היה סט של מחבתות שהוא ממש ממש אהב והרסתי לו כמה מהן שניסיתי לבשל משהו מוזר ללואי כשהיינו שנה יחד , ואומנם הוא לא רצה שאדע שהוא התבאס מזה אבל אני יודעת שהוא כן אז החלטתי לקנות לו אותן, חוץ מהן קניתי לו את מתנה מושלמת אפילו יותר , כשהייתי קטנה הוא היה לוקח אותי כמעט כל שבוע לאולם הבאולינג לשחק בכל משחקי האסימונים והמכונות שם , ומצאתי מישהו שמוכן למכור לי מכונת משחקים שאבא שלי ממש אהב תמורת מחיר ממש משתלם אז הזמנתי אותה ממנו והיא אמורה להגיע ממש בבוקר החג..

המשכתי להסתובב בקניון ופתאום ראיתי את בראדלי מסתובב כמוני עם שקיות , והוא היה נראה קצת אבוד..
״אמיליה!״ הוא קרא לי בחיוך וחייכתי אליו חיוך גדול בחזרה, ״חופשת כריסמס!״ אמרתי בהקלה והוא צחק כשחיבק אותי, ״מחפשת מתנות בדקה האחרונה? לא יפה איימי.. לא יפה בכלל..״ הוא אמר מסתכל על השקיות שלי וחייכתי אליו בהתגרות, ״ומה אתה עושה פה? עם כל השקיות? אל תגיד לי באת לקנות עוד מתנות סתם בשביל הכיף?״ אמרתי צינית והוא חייך, ״אוקיי... אוקיי.. גם אני נזכרתי רק עכשיו...״ הוא אמר מודה באשמה והתחלנו לצחוק, ״למי נשאר לך לקנות מתנות?״ שאלתי אותו והוא נאנח, ״למלקולם ולואי..״ הוא אמר קצת בחוסר נעימות.. ״וואו בהצלחה לך עם זה ..״ אמרתי מצחקקת נזכרת בכל בשבירת ראש שלי כל חג מולד כדי למצוא ללואי משהו שעדיין אין לו...
״למי לך נשאר?״ בראדלי שאל אותי כדי להעביר את נושא לואי וחייכתי, ״וויליאם ומלקולם..״ אמרתי מצחקקת והוא חייך, ״מה לעזעזל קונים ליצור כמו מלקולם?״ הוא שאל מצחקק והתחלתי לצחוק גם אני, ״אתם לא כאלו שונים בסך הכל.. לא במראה לפחות...״ אמרתי מזכירה לו את העובדה שהם תאומים, ״כן אבל אני זה אני ומלקולם זה... סוג של חייזר..״ הוא אמר והתחלתי לגחך, ״מלקולם מקסים.. אתה ממש מזלזל בו..״ אמרתי כבר מתחילה להיות די רצינית, ״לא אמרתי שלא פשוט את ראית עם מי אני הסתובבתי בתיכון למשל..״ הוא אמר מנסה להסביר לי, ״לעומת מלקולם שהסתובב עם אנשים כמו וויליאם? כמו קאסי? כמוני? כמו לולה?״ שאלתי בהלם ממה שהוא אמר, ״מה? לא זה לא מה שהתכוונתי!״ הוא אמר קצת מצטער על בחירת המילים שלו, ״זה בסדר בראדלי אנחנו שונים, אתם הייתם אתם ואנחנו היינו אנחנו ..״ אמרתי נאנחת לפני שהתחלתי ללכת על פניו להמשיך לחפש מתנות..       ״איימי חכי!״ הוא אמר קצת רודף אחריי, ״בראדלי זה בסדר.. באמת.. אני לא כועסת או נפגעת.. אני אפילו לא מאוכזבת , זה אפילו גרם לי לפקוח את העיניים אחרי תקופה שהייתי קצת מבולבלת..״ אמרתי קצת אדישה, ״מבולבלת לגביי מה?״ הוא שאל מנסה לעקוב, ״לגבינו.. עזוב.. השיחה הזו עזרה לי.. אני מבינה דברים שלא הבנתי קודם..״ אמרתי בכנות מלאה, ״לא חכי.. אל תמהרי להסיק מסקנות..״ הוא אמר וחייכתי קצת, ״אתה יודע שאמרתי לך באזכרה של לולה שאתה צריך להמשיך הלאה... באמת לא התכוונתי אליי..״ התחלתי להגיד והוא נאנח, ״אבל אמיליה..״ הוא התחיל לקטוע אותי ונאנחתי בשקט לפני שהמשכתי, ״ואני מודה שמאז מאוד התקרבנו וכן התחלתי להתבלבל מהמצב לאחרונה אבל אתה צודק אנחנו לגמרי שונים.. זה לא עבד עם לואי, אין שום סיבה שזה יעבוד בנינו.. ובלי שום קשר זה לא פייר כלפי לולה..״ אמרתי מסכמת את הנושא לפני שהפעם הלכתי משם והפעם לא נתתי לו להדביק את הקצב, לא עברה דקה וכבר הפלאפון שלי צפצף בצליל הודעה , ״אנחנו נצטרך להסכים שלא להסכים במקרה הזה...״ , בראדלי שלח לי את זה, גלגלתי עיניים עם חצי חיוך ונכנסתי לקנות מתנה לוויליאם באחת החנויות.