Everything has changed

פרק 22- ״כבר לא דוסון״

עברו יומיים מאז ערב החג, לואי עדיין לא דיבר עם אף אחד מאיתנו, החלטנו ללכת היום להחלקה על הקרח, זה היה המנהג שלי ושל לואי, הוא זה שלקח אותי להחליק על הקרח בפעם הראשונה כאן בקיימברידג׳, אבל אני לא אפסיק לבוא למתחם ההחלקה רק כי לואי הביא אותי לכאן פעם, הלכנו אני , וויליאם, קאסי, מלקולם ובראדלי, רוב הזמן ביליתי שם עם בראדלי, הוא היה כל כך לא יציב וגרוע, החזקתי לו ביד וניסיתי לייצב אותו יחד איתי, באיזשהו שלב הוא נפל והפיל אותי יחד איתו, נפלתי על הגב ובראדלי על הבטן , הוא נחת מעליי, הפרצוף שלנו היה כל כך קרוב אחד לשניה, הוא התקרב לנשק אותי, זה היה ברור, אבל עם כמה שבתוך תוכי רציתי, זה פשוט היה שגוי, הזזתי את הראש מעט כיאילו לא בכוונה, ״תעזור לי לקום, אני מפחדת שידרסו אותי עם סכינים ברגליים!״ אמרתי קצת משתעשעת ונראה כי זה עבד כי הוא צחקק ועזר לי לקום, הוא המשיך קצת קדימה אל קאסי ומלקולם והרגשתי את וויליאם תופס אותי ומושך אותי אליו, ״מה זה היה?״ הוא שאל ונאנחתי, ״מה!״ שאלתי קצת כועסת, ״למה התחמקת ממנו? את לגמריי בעניין שלו.. תפסיקי לפחד מלואי..״ הוא אמר והבכי היה תקוע לי בגרון, ״זה לא לואי אוקיי?! זו לולה!״ אמרתי והדמעות פרצו, ״לולה לא כאן אוקיי?! ותאמיני לי שהיא הייתה רוצה את הכי טוב בשביל בראדלי, והכי טוב בשבילך! מה יותר טוב מהחברה הכי טובה שלה והחבר שלה?״ הוא שאל והתחלתי לבכות, ״למה החיים שלי כל כך דפוקים?״ שאלתי בזמן שהוא חיבק אותי חזק, ״הם לא דפוקים.. הם מסובכים.. זה הכל..״ הוא אמר נותן לי נשיקה במצח בזמן שניגב לי את הדמעות..

״אתה קולט שתכף אתם חוגגים עשרים ושתיים? איך החיים רצים..״ כתבתי למלקולם כשדיברנו כולם בקבוצה, מתחילים עם ימי ההולדת של השנה החדשה, והתאומים חוגגים עשרים ושתיים ממש בשלושים ואחת בדצמבר, ביום האחרון של השנה.. וכל שנה המסיבת יום הולדת שלהם יותר מטורפת מזו של השנה שעברה, ״נראלי שהשנה במסיבה הולך להיות לוהט, לא איימי?״ מלקולם כתב וכיווצתי את המבט מנסה לעקוב , ״מה זאת אומרת?״ רשמתי בחזרה, ״את יודעת סילבסטר כרגיל, וגם המסיבת יום הולדת, חשבת כבר מה תביאי לבראדלי בשתיים עשרה בלילה?״ וויליאם השלים אותו, ״תפסיקו כבר, זה לא יקרה״ כתבתי בכעס , ״אבל זה כל כך ברור שאתם בעניין אחד של השניה!״ קאסי כתבה והתעצבנתי, הם כולם יודעים למה זה לא יקרה, אז למה הם לא מפסיקים?!

*פלאשבק דוסון בתיכון*
שכבתי במיטה של לואי, לבושה בטייץ קצרצר שחור וחולצה גדולה בצבע אפור כהה, עם כיתוב לבן לא מאוד מעניין, בילינו ככה את כל היום, נשארו לנו עוד חמישה ימים לפני שחוזרים לבית הספר, בתוכם יש מסיבת יום הולדת או מסיבת סילבסטר של התאומים, ולפי מה שהבנתי מלואי המסיבות יום הולדת שלהם ממש טובות.. אבא שלי הולך להיות במאפייה כל הלילה בסילבסטר כי כל השיכורים רוצים פתאום מאנצ למאפים וסוכר, אז זה לגמרי ערב טוב למאפיה, זו מאפיית בוטיק, יש בה מאפים, קאפקייקסים, עוגות ודברים מיוחדים, אז אבא שלי חושב שאני הולכת לבלות את הלילה אצל קאסי, הוא לא יודע שאני הולכת לישון אצל לואי, אני שונאת לשקר לו אבל הוא לא היה מסכים לזה בחיים..