על טבעי סיפורים בדיחות ו-וואן שוטים

מזל טוב לדין ווינצ'סטר- דסטיאל (באיחור כן)

דין קם בבוקר בחדרו שבבונקר, וידע שהיום הזה הולך להיות-
נוראי.

למה אתם שואלים?
כי היום היה יום שישי, ה-24 בינואר. יום הולדתו. (וגם היום הולדת שלי סתם שתדעו מזל טוב לי ולדין).
מידי פעם כשאשר הם לא היו באמצע מלחמה או אסון, סאם ניסה להפתיע את דין במשהו לכבוד יום ההולדת שלו. דין די שנא את זה פעם. כנראה כי היום הולדת הנורמלי היחיד שהוא זוכר היה עם אמא שלו. למרות שכבר זכה לחיות איתה, ולאבד אותה שוב.
הוא פשוט רצה שהיום הזה יהיה רגיל כמו השאר, טוב, עד כמה רגיל שהוא יכול להיות.
הוא קם מהמיטה, ואחרי שצחצח שיניים, הוא ירד למטה לשתות קפה ו-בירה כמובן.

"באמת דין? על הבוקר?" סאם התלונן בקול כאשר ראה את אחיו מוציא את המשקה מן המקרר.
"זה תמיד אחרי תשע בערב איפשהוא בעולם, סאמי." דין החזיר וצחקק.
הוא התעישב מול סאם, שכהרגלו היה עם הלפטופ שלו.
איילין וקאס נכנסו לחדר באמצע שיחה מאוד מעניינת על ארנבות.
דין הפנה את מבטו ישר לקאס, וקאס הפנה את שלו גם והם נפגשו, לרגע אחד בודד, ואז קאס הפנה את מבטו בשקט.
"שלום, דין." הוא אמר, "בוקר טוב גם לך קאס."
איילין וסאם החליפו בינהם מבט משועמם. כי שניהם הבינו את הקטע הרבה לפני שדין וקאס בעצמם יבינו.
קאס התיישב מול דין, ועל יד סאם, ואיילין להפך, והם המשיכו את שיחתם.
דין כהרגלו, סרק במבטו את קאס.מנסה לקלוט את מה שאפשר.
המלאך הזה היה חברו הטוב ביותר, אך משהו בו הציק ורצה יותר. דין נאנח ולגם מהבירה שלו, ומיד ירק אותה.
"מה זה?" הוא מיד שאל ועיוות את פניו בגועל.
סאם, שקיבל את היריקה עליו, ניגב את פניו בשרוולו והתחיל לצחוק.
"מה מצחיק אותך סאמנתה?" דין שאל.
"לקחת אחד מהמיצי בריאות שהכנתי. השתמשתי בבקבוקי בירה ריקים כי אתה שכחת לקנות בקבוק בשבילי בפעם האחרונה." סאם ענה.
איילין החלה לצחקק, ודין כמעט התעצבן, אבל אז קאס החל לצחוק, ובשביל דין זה היה מספיק בשביל להירגע.
"אני לא חושב שאפילו צ'אק יודע איך לעזאזל אתה שותה את זה," דין מלמל ויצא מהמטבח.

ברגע שיצא ממנו, הנושא השתנה.
"אז הכל מוכן?" סאם שאל וסגר את הלפטופ שלו.
"כן," איילין ענתה, "קאס, עכשיו תורך!"
קאס הנהן וקם מכיסאו.
הוא הלך במסדרון ונעמד מול חדרו של דין.
הוא דפק על הדלת וחיכה למענה.
"דין?"
"המפ"
"מה?"
"המפ"
"מה אמרת דין?"
"אמרתי -תיכנס."
"אה, אוקי." קאס ענה ופתח את הדלת.
הוא נכנס לחדר שהיה חשוך, וכמעט נתקל במיטה, שעליה היה גוש אנושי.
הגוש האנושי הזה היה דין.
"דין," קאס אמר, "הכל בסדר?"
"בטח."
"אז למה אתה ככה?"
"עייף."
"דין."
"קאס."
קאס רטן. איך הוא אמור להוציא אותו מהחדר אם הוא מתנהג ככה?
"אוקי, דין קדימה, קום." קאס ניסה להעיף את השמיכה מהווינצ'סטר המכורבל בה, "נו די-"
אבל בסוף נקלע לתוכה גם. דין עטף את קאס בשמיכה בכוח.
"לא, עכשיו כעונש אתה תקוע כאן."
הם היו בפוזיציה קצת, משונה.
קאס היה על גבו כלוא מתחת לשמיכה ודין שוכב בצורה אנכית על בטנו מעליו. מונע ממנו לקום.
המלאך בקלות יכל להעיף את דין ממנו, אבל משהו בו הרגיש שהוא רוצה להישאר כך למעט זמן.
עברו כמה דקות, וקאס הרגיש נשימות עמוקות.
"הו יופי, נרדמת. עכשיו אני תקוע."
קאס הרים את פניו מעט, וראה עד כמה שלוות פניו של דין כשישן. וגם כמה קרובות הן לשלו.

הוא חשב על שלא לזוז, להישאר כך, אבל הוא נזכר בסאם ואיילין שמחכים בספרייה עם הפאי והמתנות.
"למה אותי שלחתם לעזאזל." קאס התלונן בקול.
הוא חילץ יד אחת מתוך הבוריטו שמיכה שבה נקלע, וניער בעדינות את הגוף שישן עליו. "דין."
"דין תתעורר."
דין המהם קללה כלשהיא וניסה לחזור לישון, זז מעט הצידה, ומתקרב יותר אל קאס.
"דין קום."
דין פקח את עיניו באי רצון, פתח את פיו כאילו רצה לומר משהו, אבל העובדה שהיה קרוב כל כך לקאס הכתה בו, ועיניו נדדו לשפתי השני, ופיו נסגר.
"דין זה מגוחך, קום כבר." קאס אמר,
"לא רוצה." דין ענה
"מה? פשוט תקום."
"לא." דין אמר, "יש לי רעיון טוב יותר."
הוא התיישב מעל קאס, רגל בכל צד.
"דין- מה אתה עוש-" קאס השתתק כאשר
דין התכופף, הניח את שתי ידיו על חולצתו של קאס והצמיד את שפתיהם.
קאס התרומם מעט, נותן מקום רחב יותר לנשיקה, הוא הניח את ידו על צווארו של דין, בין שיערותיו הקצרות.
ידיו של דין נדדו מטה מחזהו למתניו, וניכנסו לתוך החולצה המכופרת רק בשביל לעלות למעלה שנית.
קאס השתנק, ונהיה מודע למתרחש.
הוא הפריד את הנשיקה והרחיק מעט את פניו משל דין, בעיקר מופתע ממה שקרה ומעצמו.

דין, לעומת זאת, הרגיש מוקל.
והרגיש חום. בעיקר חום.
הוא הביט בקאס עם חיוך, והוריד את החולצה שלו מעצמו, ומיד פנה לשל קאס.
המעיל האייקוני של קאס כבר היה על הרצפה ודין החל את דרכו בכפתור החולצה שלו, קאס עצר אותו עם ידו, גורם לשני להרים את פניו אליו.
"מה אנחנו עושים דין?" קאס שאל ונאנח.
הוא הרגיש משיכה לדין הרבה זמן, אבל אף פעם לא עשה איתה משהו, וכשזה פשוט קורה, הוא לא יודע איך להגיב.

"מתנשקים בלהט?" דין ספק שאל ספק אמר, "אתה לא חושב שאנחנו מתקדמים מהר מידי?" קאס שאל שנית, "אנחנו יכולים לעצור. אם אתה רוצה.." דין השיב.
הוא התרחק מעט והתכונן לקום, אבל אז ידו של קאס משכה אותו חזרה אליו על החזה הכעת חשוף שלו.
"מישהו אמר משהו על לעצור?"

דין חייך והצמיד את שפתיהם שוב אבל קאס התנתק במהירות, נזכר בעובדה שסאם ואיילין עוד מחכים.

"חכה רגע, אני צריך שתבוא איתי קודם." קאס אמר, דין זז מעליו וקאס קם מן המיטה, מסדר את בגדיו. "מה, לאן?"
דין לבש את החולצה שלו ועקב אחריו ביציאתו מהחדר. הוא לא קיבל תשובה.

הם נכנסו לספרייה החשוכה, ודין פצה את פיו, "לקחת אותי לכאן כי זה עדיף על החדר שלי או ש-" הוא נקטע על ידי הטור שנדלק והקונפטי המאולתר שנזרק עליו.
"יום הולדת שמח!" סאם ואיילין צעקו, דין נגרר לשולחן, ומולו הוגש םאי תפוחים עם הכיתוב "יום הולדת שמח דין." מעליו.
דין חייך, וכמעט בכה מאושר. כמעט. כי דין ווינצ'סטר לא בוכה. (שקרים וכזבות).
אולי אחרי הכל, יום ההולדת שלו לא היה כזה גרוע. ולהפך, אולי הטוב ביותר עד כה.
"תודה חברה" הוא מלמל ונגס בחתיכת הפאי שלו.

_______________________________________
דין מאושר = בקי מאושרת.
שאלום חברים אני בחיים אכן, מנסה את ניסיוני בכתיבת וואן שוטים ופאנפיקים.
תודה רבה לכל מי שקורא💕
אשמח לתגובות והצבעות, הערות והארות וכו'...
שלכם,
Singitloud