פרק 7:

33 5 0
                                    

השקט ששרר שם כנראה יכל להרוג יתוש בשנייה, מבטם של השלושה ירד לרצפה וסרק את המשבצות הצהבהבות חומות בלי להעז להוציא מילה אחת מהפה, מבטה של אליסיה היה היחיד שננעץ בשלושתם באנחת ייאוש בזמן שנשענה במקצת על ארון הספרים בקומה השנייה מולם.

"אני בטוחה שיש לכם עכשיו הרבה שאלות כלפי." התחילה אליסיה בקולה העדין, והחזירה את הספר המקולל חזרה למקומו. "מיותר לנסות להתעלם מהן, אתם יכולים לשאול אותי כרצונכם."

מבטה של רייצ'ל מיהר לעבור אל אליסיה בחשדנות מעוצבנת, מבטו של כריס הועבר אל אחותו הקטנה בשקט, ורק מבטו של ג'רמי נשאר נעוץ ברצפה הקרה בחוסר הבעה מוחלט.

"מה זה היה?" שאלה אותה רייצ'ל. "יכול להיות שכל הספרים כאן מובילים לעולם מוזר כזה? בגלל זה אמרת לנו לחשוב פעמיים?"

"לא רק הספרים, כל חפץ שיש כאן יכול להוביל אותכם לעולם אחר." השיבה אליסיה, מבטה הופנה אל ג'רמי שסוף סוף הרים את מבטו מהרצפה לעברה.

"באמת?!" הופתעה רייצ'ל, ולפתע נזכרה בכינור היפיפה שראתה בהתחלה. "אז, לאיזה עולם הכינור שלמטה מוביל?"

"זה לא מוביל לשום מקום, זה פשוט הכינור שלי." טענה אליסיה, ומשום מה קולה נשמע קצת מאיים.

"אפשר לדעת מי יצר את כל הספרים האלו?" שאל כריס ברצינות. "העולם שהיינו בו הרגע...מוזר מידי."

"מובן שזה נראה לך מוזר מידי." השיבה אליסיה בצחקוק קטן. "אני לא יכולה להגיד לך בדיוק מי יצר אותם, אבל אני בטוחה שהם היו מכשפים מטרידים מאוד."

"מכשפים?" התבלבל כריס. "את מתכוונת לומר לנו שמכשפים באמת היו קיימים?"

"הם עדיין קיימים." תיקנה אותו אליסיה.

"באמת?!" הופתעו השלושה.

"רגע, יכול להיות שאת..." תהה ג'רמי.

"כן, אני מכשפה." הודתה אליסיה בחיוך קטן, ושערותיה השחורות התגלו מעט מתחת לברדס הארוך. "אבל אל תדאגו, אין לי כל כוונה לפגוע בכם אם זה מה שאתם חושבים עכשיו."

השלושה הביטו באליסיה במבט המום לחלוטין, בזמן שחיוכה המשיך להיות מרוח על שפתיה האדומות בצחוק קטן ונחמד.

"אני חושבת שזה מספיק להיום, כבר מאוחר, למה שלא תשנו כאן הלילה ומחר נמשיך לחפש את המפתח?" הציעה להם אליסיה, והתקדמה אל עבר המדרגות הפונות מטה.

"זה קצת..." התכוון כריס לענות לה.

"אני אשמח לישון כאן!" מיהרה רייצ'ל לקטוע אותו.

"אנחנו לא יכולים להישאר כאן, טיפשה אחת, שכחת שיכול להיות שאבא מחפש אותנו?" העיר לה ג'רמי מהצד.

"זה בסדר, ג'רמי, אני חושב שבאמת נהיה מאוחר." שינה כריס את דעתו. "אולי זה יהיה בסדר אם נישן כאן הלילה ומחר נחזור לחפש את המפתח..."

ספריית הארמון (1)Where stories live. Discover now