פרק 5:

37 6 3
                                    

"אוף...איפה המפתח הזה יכול להיות?" חשבה לעצמה רייצ'ל בעת שהסתובבה בין מדפי הספרים בקומה השנייה. "היא לא יכלה לפחות לנסות להיזכר איפה היא בדיוק שכחה את זה?"

"רייצ'ל!" נשמע קולו של כריס במדרגות הקומה.

"נו, באמת..." נאנח ג'רמי, ועקב אחרי צעדיו של אחיו הבכור אל הקומה השנייה. "לאן היא נעלמה עכשיו?"

"אני כאן!" קראה חזרה רייצ'ל, ונופפה להם בין המדפים.

הגשם עדיין המשיך לרדת בקצב מהיר ומרעיש, רעם חזק ומרעיד נשמע לפתע, ורייצ'ל הקטנה שנבהלה כל כך התנגשה במדף שהיה מאחוריה, הפילה בטעות את אחד הספרים.

"רייצ'ל!" מיהר לעברה כריס. "את בסדר?"

"כן." השיבה רייצ'ל בשקט, והעיפה מבט על הספר שפגש את הרצפה הקרה. "בבקשה אל תתאהב בי."

"מ...מה?" התבלבל כריס, והאדים מעט.

"זה מה שכתוב על הספר הזה." הסבירה את עצמה רייצ'ל, והצביעה על אותו הספר המוזר.

על הספר שנח לו על הרצפה באמת היה כתוב בבקשה אל תתאהב בי, שחור על גבי לבן ופרחים כחולים. הספר לא נראה מרשים במיוחד אבל בכל זאת היה בו משהו מסקרן ביותר, מספיק בשביל לגרום לרייצ'ל לרצות לקרוא אותו.

"מעניין על מה הספר הזה מדבר..." מלמלה לעצמה רייצ'ל.

"אין לנו זמן לקרוא ספרים משעממים." העיר לה ג'רמי בפרצוף מעוצבן. "בגלל שהחלטת להיעלם לנו פתאום, הפסקנו לחפש את המפתח בחדר הבגדים."

"אתה יכול לחזור לשם אם אתה כל כך רוצה לצאת מכאן." הגיבה לו רייצ'ל בפרצוף מעוצבן משלה.

"את זו שהתבכיינה מקודם שאת לא רוצה להיקבר כאן." הזכיר לה ג'רמי בעוקצנות. "אל תגידי לי שרק בגלל שמצאת לעצמך ספר מעניין, כבר לא אכפת לך למות כאן."

"אתה..." התחילה רייצ'ל.

"מספיק!" עצר אותה כריס ברגע האחרון. "זה לא הזמן לריב עכשיו, אנחנו צריכים לחזור לחפש את המפתח."

"נו, טוב." הסכימה איתו רייצ'ל. "אז, אני רק אציץ שנייה בספר."

"אני לא חושב שזה רעיון טוב כל כך, רייצ'ל." עצר אותה שוב כריס. "את זוכרת מה גברת אליסיה אמרה לך בהתחלה, נכון?"

"את צריכה לחשוב פעמיים לפני שאת נוגעת כאן במשהו." ענה ג'רמי במקומה, וחייך לעצמו חיוך של ניצחון.

"אז, אני מבינה שאתה בעצם הייתה ער באותו הזמן." הביטה בו רייצ'ל בחשדנות. "ואני חשבתי שהרסתי לך את שנת היופי."

"במקרה שמעתי את זה מאליסיה." הגן על עצמו ג'רמי.

"זה לא משנה, אני בטוחה שזה יהיה בסדר לקרוא את הספר הזה." טענה רייצ'ל. "הרי אם כריס קרא את הספרים שלמטה ולא קרה לו כלום, זה אומר שגם אם אני אקרא את הספר הזה לא יקרה לי כלום."

ספריית הארמון (1)Where stories live. Discover now