זה היה שיר שתמיד היה שומע כשהיה עצוב.
גאנגקוק עלה טונים.
מה שגרם לגימין יותר לדמוע.
כל הקהל מחה כפיים.
גאנגקוק ניגש אל גימין וניגב לו את הדמעות. הוא הצמיד את שפתיו לזה של גימין.
גימין הסמיק.
כל האנשים שנכחו בבר לא יכלו לפספס את קולו הערב של גאנגקוק, ומחאו לו כפיים בקולי קולות.
גאנגקוק תפס בידו של גימין והוריד אותו מן הבמה.
"גימין בא איתי "
"לאן גאנגקוק? "
"אני רוצה שתיהיה אצלי!"
"תראה, אני צריך לעדקן את נאמגון!, תן לי לחייג מאצלך."
"למה אין לך טלפון?" גאנגקוק שאל את גימין, הוא דווקא כן זכר שגימין היה עם טלפון.
"נגמרה לי הסוללה"
"אה..", גאנגקוק הביא לגימין לחייג.
נאמגון היה עדיין בתחנה, הוא היה באמצע לעבוד על תיק מסויים .
הטלפון שלו צילצל זה היה מספר לא מוכר.
מן הסתם זה גימין, כי הנייד שלו לא זמין.
'בטח הוא מחייג מאותו אחד שגורם לו לאושר'.
"כן?" נאמגון ענה.
"הי נאמגון...''
"גימין למה אתה לא זמין?" נאמגון שאל למרות שידע למה.
"אה.. נגמרה לי הבטריה"
"אןיש.. מה קורה איתך בנאדם, מתי תדע להטעין את הטלפון שלך לפני שאתה יוצא!"
"שכחתי... עזוב לא משנה... ,אני כרגע עם גאנגקוק, אני כנראה אחזור מאד מאוחר או מחר"
אה... זה ההוא שנתן לך נשיקה אתמול?" נאמגון החליט לעקוץ את גימין.
"ממ...הה?" גימין גימגם
'שיט מה הוא ראה את זה אתמול?' מלא שאלות התחילו לעלות לגימין בראש.
"גימין הכל בסדר. אז אתה איתו עכשיו?"
"ככ..ןן!"
"גימין תתעשט על עצמך, הכל בסדר, תבלה ותהנה איתו !"
"תודה נאמגון"
"אה.. גימין תביא לי את החבר שלך."
"מה..? אה כך!"
גימין הביא את הטלפון לגאנגקוק.
"נאמגון רוצה לדבר איתך" גימין אמר לגאנגקוק שהיה מופתע והגיש לו את הטלפון.
"הי נאמגון."
גאנגקוק... איך אתה?"
"אני מעולה ואתה?"
"בסדר גמור"
"יופי אני שמח לשמוע.
גאנגקוק... "
"כן נאמגון?"
"שמור על גימין!"
"תסמוך עלי שאני תמיד אשמור עליו.!"
"רוצה לסמוך.! אגב גאנגקוק אני חושב שגימין מחבב אותך! "
"באמת? לא ידעתי!" גאנגקוק היה ציני.
גימין שמע את מה שנאמגון אמר, גאנגקוק הפעיל ספיקר כי ראה שגימין התחיל לדבר .
"נאמגון אתה מדבר יותר מדי ומאיפה לך לדעת שאני מחבב אותו?" גימין שאל.
"אתה מספר לי.!"
"אני???"
"כן. אתה, תוך כדי שינה אתה מספר לי הרבה דברים, ומחבר לי המון חלקי פאזל שיש לי בראש."
"הבנו!!" גימין קטע את רצך הדיבור של נאמגון.
"טוב אני צריך לסיים פה. אני נשאר היום בתחנה עד מאוחר!"
"טוב אימא." גימין כמר בילזול
"אני רציני גימין. גאנגקוק שמור עליו. "
"עבודה נעימה." גאנגקוק גמר את השיחה.
כשהם באו לצאת מן הבר כבר היה ערב.
גאנגקוק פנה אל גימין ותפס לו ביד.
הם יצאו מהדלת האחורית, בגלל שהאופנוע של גאנגקוק נמצא בחניה שמאחורי הבר.
"יש לך אופנוע?" גימין שאל את גאנגקוק, זה דווקא מצא חן בעיניו.
"איך זה?, מוצא חן בעיניך?" גאנגקוק שמח לראות את גימין מתלהב.
"דאבק."
"תעלה"
"לעלות? על המיפלצת הזאת??" גימין עדיין המום .
גאנגקוק גיחך ותפס בידו של גימין והעלה אותו על האופנוע, הוא חבש לגימין את הקסדה.
"תחזיק חזק גימין"
גאנגקוק התניע את האופנוע,
בזמן שגאנגקוק התניע את האופנוע גימין תפס בגאנגקוק חזק ולא הרפה מימנו לרגע.
גאנגקוק נבנל מהעוצמה של ידיו של גימין.
"הכל בסדר גימיני, אני איתך!" גאנגקוק אמר לגימין והחל לדהור בכבישים.
הם הגיעו לביתו של גאנגקוק.
הבית של גאנגקוק ממש גדול ויפה.
הוריו קנו לו את הבית בסביבת המיכללה ואזור בית הספר, במקום שיסע כל יום שעה לביס' (בזמנו שגאנגקוק היה צעיר יותר ) או ללימודים ואחת הסיבות היא גם בגלל שזה ביס'מאד טוב (הביס' שגאנגקוק למד אז כשהיה צעיר יותר).
כך שהם העדיפו לקנות לו בית במקום טוב ונוח.
וכסף... לא חסר להם.
גימין ירד מן האופנוע, יותר נכון גאנגקוק עזר לו לרדת.
גאנגקוק עמד מול הדלת אך עדיין לא פתח אותה, גימין עמד מאחוריו מחכה שגאנגקוק יפתח אותה.
"גימין..." גאנגקוק עדיין היה עם הגב אל גימין.
"כן גאנגקוק?. "
"אני מתחיל לחבב אותך! "
שתיקה.
"אני אוהב אותך גימין!"
גאנגקוק עדיין לא הסתובב אל גימין.
"גאנגקוק... "
גימין תפס בידו של גאנגקוק.
"אני מרגיש בטוח ומוגן לידיך גאנגקוק"
שתיקה.
גימין דיבר.
"אני רוצה תמיד להרגיש את ההרגשה הזאת. שתמיד תנגב לי את הדמעות. שתבין את הכאב שלי. שתחווה אותו ביחד איתי..."
YOU ARE READING
Jikook- Don't Leave Me Alone / אל תשאיר אותי לבד.
Romansa"אל תשאיר אותי לבד ג'אנגקוק." "אני פה לידך ג'ימין, הכל בסדר. תנסה לישון אני לצידך." "תבטיח לי ג'אנגקוק." אני מבטיח ג'ימין."
