Jikook- Don't Leave Me Alone / אל תשאיר אותי לבד.

חלק 20

אחרי שעה וקצת גימין פקח עיניים ראשון.
הוא הביט בגאנגקוק שהיה צמוד אליו.
גימין הרגיש את נשימותיו של גאנגקוק.
גימין ליטף את שפתיו של גאנגקוק עם אצבעו העדינה.
"גאנגקוק אתה הלב שלי.
אני כל כך אוהב אותך.
אני שמח וגאה ב 'live bite'.
בקרוב אני הרגיש אותך עמוק אצלי בגוף ובלב.
אתה שלי גאנגקוק ורק שלי.
תמיד אחזיק לך ביד ותמיד התבונן בך.
ותמיד הרגיש את שפתייך היפות ואת חום גופך.
You my every thing."
גימין אמר לגאנגקוק שישן.
גאנגקוק חיזק את אחיזתו בגימין.
גאנגקוק פקח את עיניו והביט בגימין שהתבונן בו ללא הרף.
גימין ידע שגאנגקוק הקשיב לו אבל הוא לא היה נבוך.
כי הוא הרגיש שהוא צריך לומר את זה. ולא משנה אם גאנגקוק ישמע אותו. כי בסופו של דבר זה גאנגקוק,  ותמיד הוא יתמוך בו ויבין אותו.
גאנגקוק חייך.
"גימין אתה יודע שאתה הכל בשבילי, אני תמיד אחזיק לך ביד ואף פעם לא ישחרר אותך.
אני מרגיש שאתה הכל בשבילי שנועדתי להחזיק לך ביד ותמיד להקשיב לך ולהתבונן בך .
כי זה אתה גימין. אתה הלב שלי גימין ויש לי לב אחד ולו אין תחליף "
גימין התבונן בגאנגקוק.
שפתיהם התחברו מהר מידי גאנגקוק לא הרפה לרגע מגימין.

גאנגקוק היה מעל גימין והתבונן בו.
"גאנגקוק.
הנשיכה. אני רוצה שהיא תשרוף לי"
גאנגקוק התקרב לפניו של גימין והתקרב לאט ובזהירות לנשיכה שליד שפתיו של גימין.
זה צרב לו.
גאנגקוק לא הרפה והמשיך למצוץ את הנשיכה ומדי פעם לנשוך.
גימין דמע זה צרב לו את נישמתו.
גאנגקוק הביט בפניו של גימין שהיו אדומות מדמעות.
הוא ידע שזה שורף לו.
גאנגקוק ניגב לגימין את דמעותיו.

באותו הלילה הנשיכה צרבה לגימין וגאנגקוק החליט שבאותו הלילה הוא יתן לגימין את הבתולים שלו.
וכך היה גימין באותו הלילה לקח לו את הבתולים.
וכך הם נירדמו כשגימין בתוך גאנגקוק והנשיכה צורבת לגימין.
בבוקר גימין התעורר ראשון ויצא לאט לאט מגאנגקוק.
לאחר כמה זמן גאנגקוק התעורר.
גימין עזר לו לקום ועזר לו לצעוד למיקלחת.
לאחר שהם התקלחו גאנגקוק עלה על המיטה. כאב לו.
גימין התיישב  לידו.
גאנגקוק ליטף את ידו של גימין.
"גימין אני מצטער אבל כואב לי קצת."
גימין חייך לגאנגקוק.
"אתמול נהנו היום קצת כואב אבל זה לו אומר שאני לא נהנה איתך.
אני הכי נהנה להיות איתך ביחד גם אם זה במיטה,  במיקלחת, בחוץ ולא משנה איפה. כל עוד אני איתך ואתה לידי אני נהנה."
גאנגקוק חייך.
הוא חייג לקבלה וביקש שיכניסו להם ארוחת בוקר לחדר ויסדרו להם את הטלוויזיה כך שתוכל לעבוד.
הם נהנו בחדר כשהם ביחד וצופים בסידרה האהובה עליהם- 'נחיתת חרום'

ביום שלמחרת הם התעוררו.
גאנגקוק התרומם מהמיטה הוא כבר לא צלע והיה רענן.
הוא הביט לכיוון גימין שעדיין ישן
'מלאך היצור הזה '
גאנגקוק בנתיים התפשט והתלבש.
וגימין נהנה להביט בגופו המחוטב של גאנגקוק.
גאנגקוק לבש את הסוודר הצהוב שכתוב עליו 'the blue and yellow couple ' גימין התרומם וחיבק את גאנגקוק מאחורה.
גאנגקוק הסתובב והרים אותו כמו כלה.
"בוקר טוב גימין''
גימין ירד מגאנגקוק וניכנס למיקלחת להתארגן.
בזמן שגימין היה במיקלחת הטלפון של גאנגקוק צילצל.
"כן?!"
-"אתמול נחתנו בצהריים. תסמס לי כשהוא יהיה מוכן ונצא לסופרלנד".
"אין בעיה. בנתיים הוא מתארגן במיקלחת. נדבר."
-"ביי"

גימין יצא מהמיקלחת ולבש את הסוודר הכחול 'The blue and yellow couple '
"תתכונן גימין אנחנו יוצאים." גאנגקוק אמר בזמן שגימין שם גרביים והמשיך להתארגן.
"אפשר לשאול לאן?"
"כרגע לא."
בזמן שגימין המשיך להתארגן גאנגקוק סימס הודעה בטלפון.
"אתה מוכן?" גאנגקוק סימס.
-"כן. אנחנו יוצאים. שגימין יפתח את הדלת. שזה יהיה הפתעה."
"סגור."
-"שנייה אצלך''.
גימין גמר להתארגן.
דפיקות.
גימין ניגש לפתוח את הדלת.
"מי זה?" גימין שאל מעבר לדלת.
-"שרות חדרים."
"גאנגקוק אתה שמת שלט של שרות חדרים?" גימין שאל רגע לפני שפתח את הדלת.
"אני חושב."
גימין פתח.
"נאמגון!!! " גימין היה בשוק.
"אומיגד גם גין וקאויה! מה הולך פה גאנגקוק? "
"הם גם רצו להנות איתנו."
"נאמגון וג'ין אתם באים איתנו עכשיו?"
"כן" קאויה אמר בשמו של נאמגון.
"גימין אתה מוכן?" גאנגקוק שאל את גימין.
"כן"

גאנגקוק השכיר רכב וניכנסו לרכב.
גאנגקוק התיישב במושב הנהג וגימין לידו.
גאנגקוק הניח את ידו על ידו של גימין.
לאחר 20 דק' של נסיעה הם הגיעו למסעדה ענקית.
"אפה כל זה מסעדה?" קאויה שאל את נאמגון.
גאנגקוק החליט להזמין את כל התפריט.
"אומה האוכל שלך יותר טעים." קאויה אמר לגין.
"נכון" נאמגון אמר וגין הסמיק.
"אני רוצה לטעום את האוכל שלך גין. "
"אל תדאג גימיני. גם אתה וגם גאנגקוק עוד תטעמו."
הם גמרו לאכול ויצאו מן המיסעדה.
הפעם נאמגון נהג.
"נאמגון תפעיל שיר" גימין אמר לנאמגון.
"גין תפעיל את הפליליסט האחרון שבתקיית המוזיקה שלי."
גין הפעיל את הפליליסט והשירים החלו להתנגן.
"לאיפה עכשיו?" גימין שאל.
"תנחש.." קאויה אמר לגימין ומתגאה בזה שהוא יודע לאיפה.
"למלון? "
"לא"
"לקניון?"
"לא"
"נו באמת.. לאיפה?"
"תרגע גימין.הכל בסדר אנחנו הולכים למקום שאתה הכי אוהב?"
"קולנוע?"
"עוד לא"
"לונה פארק" גאנגקוק אמר לבסוף.
גימין פתח עיניים "לונה פארק??"
גימין התלהב ומרוב שמחה דפק את הראש בתיקרת הרכב.
"לעזאזל. "
"אתה בסדר גימין?" גאנגקוק שאל את גימין.
"אני בסדר "
גאנגקוק ליטף את ראושו של גימין.
"הולכים ללונה פארק " קאויה שר במנגינה יפה.
"סתמו את הפה. אתם מפריעים לי לשמוע את השיר." גין צעק.
 
~רוצה שכבר תבוא בוא אלי
האם אתה כואב בלעדי
רוצה רק לאהוב מקרוב אותך
וזה לא סתם אולי
אתה האור בחיי~
גין הזדהה אם מילות השיר.
לא היה לו מקום לאף אחד אחר חוץ מנאמגון.
הוא לא יכל לחפש מישהו שימלא את החלל הריק שיש לו בלב מלבד נאמגון.
ונאמגון תמיד עשה את זה בדרך הכי טובה. ללא כאבים.
גימין נהנה מהשיר.
זה היה אחד השירים האהובים על נאמגון.
נאמגון ראה שהשיר נגע לליבו של גין. והוא יכל להבין למה.
זה אותה סיבה שהוא אהב את השיר הזה. כי הוא הכי הזדהה איתו.