גימין הוכנס לחדר לידה וגאנגקוק עמד לצידו במשך כל זמן הלידה.
הוא ידע שהוא לא ייתן עכשיו לגימין להיות בחדר הזה לבד.
גאנגקוק ניכנס עם גימין לחדר הלידה.
גאנגקוק הביט בגימין שצרח מרוב כאב כאב לו לראות את גימין כך אך הוא ידע שגימין יעמוד בזה.
גאנגקוק ניגב את דמעותיו של גימין שזלגו.
הוא ידע שכואב לגימין.
הוא ידע שהוא הכאיב לגימין.
הוא ידע שהוא טעה והיה אסור לו להשאיר אותו לבד.
והוא ידע שהוא איכזב את גימין.
אבל מה שבטוח הוא ידע שהוא לא יעמוד בלראות את גימין במצב נורא כזה.
גאנגקוק הביט בעיניו של גימין שמלאות בכאב .
גאנגקוק החזיק חזק חזק בידו של גימין הוא ידע שהוא לא יעזוב את היד הזאת לעולם.
"הכל בסדר גימין אני פה!"
ברגע שגאנגקוק אחז בידו של גימין הוא לא הרגיש שום כאב ברגע שאחז בידו של גימין.
לאחר חצי שעה נישמע קול בכי.
"יש לך תינוק ממש חמוד" הדוקטור אמר והראה את התינוק לגימין ולגאנגקוק שעמד לצידו של גימין.
"תראה גימין" גאנגקוק הביט בתינוק וליבו ניצבט מרוב אושר.
גימין רק עצם את עיניו וזלגו לו מעיניו דמעות.
"עברת את זה מלאך שלי.
עברנו את זה גימין." גאנגקוק נתן לגימין נשיקה במצח וליטף את ראושו של גימין.
בנתיים גימין התעושש בחדר בית החולים.
הרופא ניכנס לחדר.
"גון גימין אני חייב לציין שעברת את זה למרות שציפינו למצב אחר.
אבל מצבך היה יציב ועברת את זה."
גאנגקוק ישב על המיטה וגימין בין זרועותיו של גאנגקוק.
"תנוח גימין." גאנגקוק אמר וליטף את ראושו של גימין.
"איפה צימצים?." גימין שאל.
גאנגקוק ניגש לאריסה והביא לגימין את התינוק.
"נסיך קטן.!"
"הוא כל כך דומה לך גימין!"
"יש לו את האף שלך גאנגקוק. "
גימין אמר ונתן נשיקה באף לצימצים והביט באף של גאנגקוק ועלה לו חיוך גדול.
"נכון." גאנגקוק אמר והתבונן באף של צימצים.
גאנגקוק הניח את צימי בעגלה וגימין עצם את עיניו ונירדם.
גאנגקוק בא להתרומם כשהבחין שגימין ישן אך גימין תפס לו ביד ולא נתן לו לקום.
"גאנגקוק אל תלך.
תישאר איתי פה אני לא רוצה להיות לבד."
"אני לא אתן לך יותר להיות לבד! "
"תבטיח לי גאנגקוק "
"אני מבטיח"
גאנגקוק החזיק בידו של גימין וגימין חזר לעצום את עיניו.
גאנגקוק ידע שהוא לא מתכנן לעזוב את היד הזאת.
"אני כל כך אוהב אותך גימין"
גאנגקוק אמר לגימין שישן.
נאמגון ניכנס לחדר הוא התקרב אל גאנגקוק וחיבק אותו.
"גאנגקוק תודה על זה שהיית שם בשבילו ולבסוף הגעת "
"אני יעשה הכל בשבילו ואתה יודע את זה טוב מאד."
"מה היה שם?"
" זה מסובך, לא עכשיו נאמגון.
זה לא הזמן"
קולו של צימי נישמע בחלל החדר.
נאמגון ניגש אל צימי והרים אותו .
הוא הביא את צימי אל גאנגקוק.
גאנגקוק חייך והביט בפניו הקטנות של צימי.
"מה מלאך שלי?!
אומה נחה עכשיו."
צימי הוציא קולות לא ברורים.
גאנגקוק חייך לשמע קולות של צימים ונתן לו נשיקה.
גאנגקוק הניח את צימי באריסה.
"איך גימין היה?"
"אה.. הוא היה- היה לו קשה גאנגקוק! "
שתיקה.
"אני כל כך מצטער גימין."
גאנגקוק הביט בגימין שישן עם עיניים עצומות.
דמעות זלגו מעיניו של גאנגקוק.
הוא כל כך שנא את בונג סו.
גאנגקוק פשוט הוריד דמעות ובכה.
הוא לא האמין שהוא השאיר את גימין לבד לעבור את זה.
גאנגקוק פרק הכל.
כל הבכי שהיה אצלו במשך המון זמן יצא החוצה.
"אני מיצטער "
פניו של גאנגקוק היו מלאות בדמעות.
נאמגון ליטף לגאנגקוק את הכתף.
"זה בסדר. תפרוק. תפרוק."
גאנגקוק מעולם לא בכה כך.
גימין הביט בגאנגקוק שעמד מול החלון ובכה.
פניו של גאנגקוק היו מופנות כלפי הנוף ועיניו היו מלאות בדמעות של כאב.
גימין קם מין המיטה וניגש לכיוונו של גאנגקוק.
גימין ניגש אליו מאחורה ונתן לו חיבוק כל כך אוהב.
גאנגקוק הסתובב אל גימין ונישק אותו.
"אני רוצה שתבטיח לי דבר אחד גאנגקוק.. "
גאנגקוק שתק והביט בגימין.
גימין המשיך.
"אל תשאיר אותי לבד."
"אני לא השאיר אותך בחיים לבד " גאנגקוק ליטף את לחיו של גימין.
"תבטיח לי " גימין ניגב לגאנגקוק את דמעותיו שהיו על לחיו.
"אני מבטיח."
נאמגון הביט בהם והוא ידע שגאנגקוק לא יתן לגימין להיות לבד או לחוות את הסבל הזה לבד.
YOU ARE READING
Jikook- Don't Leave Me Alone / אל תשאיר אותי לבד.
Romantizm"אל תשאיר אותי לבד ג'אנגקוק." "אני פה לידך ג'ימין, הכל בסדר. תנסה לישון אני לצידך." "תבטיח לי ג'אנגקוק." אני מבטיח ג'ימין."
