Jikook- Don't Leave Me Alone / אל תשאיר אותי לבד.

חלק 19

"נאמגון היום לי ולגאנגקוק יש טיסה ב; 2:00 ליפן " גימין אמר לנאמגון.
"אתם טסים?" נאמגון שאל בפליאה.
"כן.  לגימין היה אתמול יום הולדת והיום אנחנו טסים."
גימין כל הזמן הזה ישב על ברכיו של גאנגקוק ושיחק באצבעותיו של גאנגקוק.
גאנגקוק ליטף את שיערו הבלונדיני של גימין ונהנה להרגיש את שיערו הרך.
גימין, גאנגקוק ונאמגון אכלו.
לאחר כמה זמן הטלפון של נאמגון צילצל.
"כן.." נאמגון ענה לטלפון.
לאחר כמה דק' נאמגון שוחח בטלפון.
"טוב אני צריך ללכת לעבודה.  תהנו ותבלו.
גאנגקוק תישמור על גימין .
גימין שמור על גאנגקוק.
גימין מזל טוב ואל תשכח לקנות לי איזה הפתעה."
"להתראות נאמגון " גימין אמר לעבר נאמגון.
"היונג." גאנגקוק קרא לנאמגון.
"כן גאנגקוק. "
"שמור על עצמך."
"שמור על גימין"
נאמגון יצא מן הדלת וניכנס לרכב ונסע לכיוון התחנה.

גאנגקוק הניח בכניסה לחדר 2 מזודות ועוד 2 מזודות.
גימין מילא מזודה אחת גדולה רק בבגדים ובמזודה השניה דברים שונים.
גימין הכניס עוד כמה בגדים למזודה של גאנגקוק שהייתה מלאה גם כן בבגדים, טרנינגים, מכנסיים וכמה סוגים של חגורות.
ובמזודה השניה גאנגקוק שם קצת מזון שגימין אוהב על כל מקרה.
גימין ארז גם את הבושם והקפוצונים שגאנגקוק קנה לכבוד היום הולדת שלו.
בזמן שגאנגקוק היה עסוק מדי גימין הכניס חומר סיכה לתיקו והתנהג כאילו לא קרה כלום.
ומסתבר שגם גאנגקוק עשה את אותו דבר והכניס גם מישכה שתשכח קצת כאבים.
"הבאת הכל?" גאנגקוק שאל את גימין.
גימין הנהן.
גאנגקוק התחיל להזכיר לגימין דברים כדי לראות שבאמת הם לא שכחו כלום.
"והבאתי גם חומר סיכה על כל מקרה." גימין חייך הוא ידע שגאנגקוק יביא.
תמיד כשהם יוצאים ביחד לכל מקום לא משנה לאיפה לגאנגקוק יש בתיק חומר סיכה, מישחה נגד כאבים, טישו ומים.

גימין וגאנגקוק יצאו כמה שעות לפני הטיסה מהבית.
הם עברו את בדיקת הדרכונים והבדיקה הבטחונית בהצלחה.
לאחר כמה זמן גימין וגאנגקוק היו על המטוס.
"איך אתה מרגיש גימין?" גאנגקוק שאל את גימין והניח את ידיו על ידיו של גימין.
"אני מרגיש טוב גאנגקוק " גימין רכן ונישק את גאנגקוק.
גאנגקוק הסמיק קצת.
גימין הניח את ראושו על כתפו של גאנגקוק ונירדם.
גאנגקוק ליטף את שיערו הבלונדיני של גימין. הוא הרגיש כל כך רגוע כשגימין לידו.
לאחר כמה זמן גם גאנגקוק נירדם.
"טיסת 826 ,אנא חגרו את חגורות הבטיחות.
בעוד מס' דק' אנחנו נוחתים ביפן."
גאנגקוק חגר את חגורת הבטיחות ועזר לגימין עם החגורה.
גימין הסתכל על גאנגקוק בבלבול,  הוא הרגע קם משינה טובה.
"אנחנו עוד מעט נוחתים ג'ימיני."
גאנגקוק אמר למראהו הישנוני של גימין.
"אה יופי"
המטוס נחת בשלום.
גימין וגאנגקוק יצאו משדה התעופה וניכנסו למונית.
גאנגקוק כיוון את הנהג לאיזה בית מלון להגיע.
לאחר רבע שעה בערך של נסיעה הם ניכנסו לבית מלון גדול ולובי מהמם.
אחד מן העוזרים העלה להם את הדברים לחדר.
גאנגקוק סידר כמה דברים בקבלה.
בנתיים גימין התיישב על הכורסא מול הלובי.
גימין בנתיים התבונן בגאנגקוק ששוחח עם הפקיד בקבלה.
2בנות עברו מול גימין ונעצרו.
גימין לא הבין מה הן רוצות מימנו והתעלם מהם.
אך לכל מקום שהוא הפנה את המבט שלו הם זזו לשם.
גאנגקוק נעמד מאחוריהם ותוך פחות משנה כבר נעמד מולם.
"אתן צריכות משהו?" גאנגקוק דיבר ביפנית די אילגת אבל מובנת.
"את המספר טלפון שלו ושלך." אחת מהן אמרה.
"אוקי תיכתבי."
היא הוציאה עט ודף וכתבה את מה שגאנגקוק אמר.
"07.. ו 077.."
"איך קוראים לך.?" הם שאלו את גימין וגאנגקוק.
"לי קוראים דו צ'אנג ולו מין אן."
גימין הסתכל עליו כאילו הוא נפל מהשמיים.
אחרי שהם הלכו גאנגקוק צעד לכיוון המעליות גימין תפס בידו של גאנגקוק. "של מי המספר טלפון שנתת?"
"לא יודע. המצאתי"
גימין צחק מהמבט התמים של גאנגקוק
"ולמה המצאת להם את השמות מהסידרה שראינו לא מזמן?"
"לא יודע זה מה שישר עלה לי בראש"
"טוב בוא."
גימין וגאנגקוק ניכנסו למעלית.
גאנגקוק לחץ על קומה 32.
לאחר כמעט דקה הם ניכנסו לחדר  שלהם.
גימין הניח את המזודות ליד השידה שהייתה שם וקפץ על המיטה כמו ילד בן שנה ונירדם לאחר כמה דק'.
גאנגקוק הביט בגימין שישן על המיטה.
הוא הפשיט מגימין את החולצה והמיכנס והניח אותם על הכיסא.
גאנגקוק הוריד את החולצה והמיכנס ועלה למיטה ביחד עם גימין.
גימין ישן כמו מלאך בין זרועותיו של גאנגקוק.
גאנגקוק כיסה אותם עם שמיכה ונירדם.