מחוננת במסרה חלקית

פרק 7

שמתי לב לזה שבפרק האחרון זה לא כתב את הסוף אז אני כותבת אותו כאן...
סליחה😘
><><><><><><><><><><><><
כשאני חוזרת הביתה, אני מסיימת שיעורי בית תוך שניה והולכת להתקלח. כשאני יוצאת מהמקלחת אני רואה שירין חיכה לי כי הוא כנראה גם רצה להתקלח עכשיו.
"כמה זמן?אני יודע שבנות מתקלחות הרבה זמן אבל היום הגזמת! 45 דקות! אני מקווה שהשארת לי מים חמים!!!" הוא אומר ונכנס לחדר אמבטיה.
"אני לא מבין אותך! זה קיץ! אני לגמרי מעדיפה מים קרים כשחם בחוץ!"אני עונה לו.
"אני לא! אני צריך עזרה בשיעורים אחרי זה..." הוא אמר ולפני שהספקתי להגיד לו שאני יוצאת הוא כבר אדליק את המים. אני בכל זאת צועקת לו ומקווה שישמע "אני יוצאת הערב!"
ליתר ביטחון אני לוקחת פתק וכותבת עליו: "אני יוצאת הערב, סליחה אבל אני לא אוכל לעזור לך בשיעורים. ~אחותך המעצבנת😜~". אני מדביקה את הפתק על דלת חדרו של ירין כדי להיות בטוחה שיראה את זה.
אני שמה ג׳ינס, חולצה עם לבבות, ואת האולסטר הלבנות שלי.
כשאני מסיימת עם השיער אני יוצאת לגן השעשועים שיש ליד הבית שלי.
ואז אני נזכרת שאני לא אמרתי לאריאל איפה אני גרה. אני מחפשת את המספר טלפון שלו ושמה לב שבכלל אין לי אותו בזיכרון.
אני מחליטה להתקשר לספיר, אולי לה יש את המספר של אריאל. אבל בדיוק כשבאתי ללחוץ על -התקשר- אני רואה אותי מרחוק.
הוא לבש חולצה מכופתרת בצבע תכלת וג׳ינס. מרחוק הוא היה נראה כמו דין.
הוא מזהה אותי מרחוק ורץ לעברי. לא רוצה להיות רעה, אבל כמה שהוא מתקרב יותר ככה הוא פחות נראה כמו דין והוא נראה פחות טוב.