פרק 6

373 36 0
                                    

אני לא מצליחה לישון. אני בטוח לא אצליח לישון עד הבוקר. שואלים למה? אני אגיד לכם למה, היה לי יום ממש מוזר...
אריאל הזמין אותי לדייט. ומה לי ולו?
"ענבל, אה, יש לך דקה?" הוא שאל אותי כשהייתי בדרך לשירותים...
"כן? למה...?" שאלתי, חשבתי שהוא רוצה לדבר איתי על הכיתה אבל זה לא היה זה...
"רציתי לשאול אותך...אהה..אם את...את...רוצה לצאת איתי הערב?" הוא שואל במבט מושפל.
הוא רוצה שנצא לדייט??? מה אני יכולה להגיד לו עכשיו? אני לא רוצה לפגוע בו אבל אני גם לא אוהבת אותו... אני לא מאלה שיגידו כן ואז יבריזו...
אולי אני פשוט אלך ונראה איך יהיה...
"אה, אוקיי, אז, איפה ניפגש ומתי?" שאלתי.
"לבוא לקחת אותך בשבע או שאת רוצה שניפגש בבית קפה שהיינו בו אתמול?" הוא שואל.
"תבוא לקחת אותי בשבע" עניתי.
"אוקיי, אז..ביי!" הוא אמר וברח.
אני נכנסתי לכיתה, כולי מבולבלת וספיר שאלה מה קרה.
"סתם, הופתעתי.." עניתי לה מהר.
"ממה?"
"הזמינו אותי לדייט הרגע."
"מה?מי?איך?מתי?"
בגלל שלא עניתי היא מתחילה לזרוק שמות.
"שחר?בבקשה אל תיגידי לי שזה שחר!"
"זה לא שחר."
"כי אם את כזאת מבולבלת זה בטח משהו מוזר, לא הגיוני." היא אמרה.
"אריאל." אמרתי מהר.
"מה אריאל?" היא שאלה מופתעת, "הוא הזמין אותך??"
"כן."
"בגלל זה את כזאת מבולבלת..ומה ענית?"
"עניתי כן...לא רציתי לעכזב אותו או לפגוע בו."
"מסכנה שלי!"
"טוב, מה את מדברת עליו כאילו הוא קובי? אולי ילך טוב, מי יודע?" אמרתי מחייכת, מנסה למצוא את הצדדים החיוביים בכל הסיפור הזה.
>~<>~<>~<>~<
כשאני חוזרת הבייתה אני מסיימת במהירות את ה

מחוננת במסרה חלקיתWhere stories live. Discover now