מחוננת במסרה חלקית

פרק 1

'מה את חושבת על זה ?' זאת המחנכת שלי.

'מה? על מה?' הרגע התעוררתי מההזיות שלי...

'על זה שתעברי כיתה!אני הרגע הסברתי לך!תגידי, את מקשיבה לי בכלל?' אווף!למה היא מתעצבנת כזה מהר?

'כן, אני מקשיבה, פשוט לא כל כך הבנתי...את יכולה לחזור על זה?'

'אוקיי' היא לקחה נשימה ארוכה והתחילה 'ענבלי, תביני, את ילדה מאוד אינטיליגנטית, את חכמה מאוד ואת גם מתקדמת מהר מאוד. כל מה שאתם לומדים בכיתה את כבר יודעת. זה בטח כבר משעמם אותך!' 

'חח תודה על ההתחשבות אבל תאמיני לי שגם להכי מטומטמים בכיתה משעמם בשיעור...'

'אני יודעת...טוב תקשיבע רגע!אנחנו חושבים שזה פשוט מיותר שתשארי כאן! את כל כך מתקדמת בחומר שאפילו אם תעברי היום את הבגרות, את תצליחי!' מה? היא רוצה שאני אעבור עכשיו בגרות והכל??

'אבל המורה אני רק בכיתה י'! אני רק עכשיו הצלחתי להיכנס לחברה!' אני לא מתכוונת לעזוב את השכבה שלי!גם אם אני לא הכי מקובלת שם, יש לי חברים ואני לא הולכת לעזוב אותם!

'לא, אל תדאגי, את לא הולכת לעבור את הבגרויות השנה...רק חשבנו לפתוח כיתה למחוננים.'  כיתה למחוננים היא אומרת... מי כבר יהיה שם? אנחנו לא הרבה מחוננים בשכבה...

המורה כאילו קוראת את מחשבותיי ועונה לי 'אריאל, ספיר, אורי וקובי.' היא חושבת ואז מוסיפה ' אה וגם שחר אולי יהיה שם.'

קובי הוא גאון אפילו יותר ממני. הוא מהכיתה השנייה, אח שלי אומר שהוא החי גאון מהשכבה כולה. הוא קצת מלחיץ אותי, הוא תמיד סגור ואגואיסט.

אריאל הוא לא הכי חכם מבינינו, הוא מקבל במבחנים כמעט תמיד 100. אבל זה אחרי למידה ארוכה...אנחנו מקבלים 100 גם אם לא למדנו.

ספיר היא חברה הכי טובה שלי, אנחנו יושבות ביחד בכיתה ומפטפטות בשיעור, כי אין לנו מה ללמוד והמורים לא יכולים להעיר לנו.

אורי היא עולה חדשה אך כבר ידעה לדבר עיברית מגיל שלוש.היא הכי טובה בשפות מכיון שהיא עלתה מארצות הברית וגם חיה שנתיים בצרפת. ץאת שחר אני דווקא לא כל כך מכירה, אבל ראיתי אותו איזה פעם פעמיים... הוא מהמם : בלונדיני עם עיניים כמוני כמעט, הוא גבוה, יש לו שרירים והוא מתלבש ממש יפה.

'ענבל? את איתי?' המורה שאלה.

'כן כן, אני פשוט חושבת על זה..' עניתי

'לגעתי זה כדי לך, ורק שתדעי שאם לא תלכי לא שם פשוט לא נעשה כזאת כיתה..'

     

                                 ***

אני נכנסת לבית ספר עם ספיר וישר כל המבטים מופנים אלינו